יום שלישי, 11 באוקטובר 2011
יום שישי, 7 באוקטובר 2011
אל תשאל שאלה אם אתה יודע כבר את התשובה.
השבוע ניסיתי להוציא מהלמ"ס מידע מאד בעייתי. זה כמובן מידע שכולנו שילמנו עליו ואני אפילו שיתפתי פעולה ועניתי לסוקר במשך כשעה באדיבות.
מה ביקשתי? הנה הציטוט:
האם ניתן לחשב את מדד המחירים לצרכן לפי נתוני הצריכה של כל עשירון?
אם כן האם ניתן לקבל טבלה של מדדים אלו לעשר השנים האחרונות?
הסבר:
כיוון שיש בנתוני סקר הצריכה את הצריכה הממוצעת של כל עשירון למוצרים שבמדד, האם ניתן לעשות "סל צריכה" ממוצע לעשירון ובהמשך מדד המתאים לעשירון זה
התשובה לא אחרה לבוא (כולי הערכה למנגנון הלמ"ס המספק תשובות גם אם צפויות)
הנה הציטוט:
אנחנו לא מחשבים לפי עשירון אלא רק לפי חמישון..יש בסקר הו"מ נתונים גם לפי חמישון. מדובר בפעולה טכנולוגית גדולה מאין כמוהה ואין לנו כל כוונה וגם יכולת לעשות כן
תשובה סבירה בכל קנה מידה שכן הגוף הוא גוף ממשלתי אשר מגדיר את צרכיו לפי דעתו והחליט שלא לבצע הערכה כזו.
אז למה אני כותב את כל זה כאן? כי לפני כחודש יצאו מבתיהם 450,000 איש ואמרו באופן די ברור שהמדד שלהם לא ממש מסתדר עם המדד של המדינה.
מרכז אדווה פרסם פעם את מדד העניים (מצטער כבר לא מוצא את הקישור) אבל מרכז אדווה הוא גוף פרטי המעסיק בערך 10 אנשים ולא לשכה ממשלתית.
להערכתי המדד לפי חמישונים יראה בבירור את מה שאמרו 450,00 איש. שהמדד של החמישון העליון עלה באחוז אחד או אפילו ירד ואילו יתר החמישונים ובראשם החמישון התחתון ספגו את כל עליית המדד.
נתון כזה אם יתפרסם מלישכה ממשלתית יהיה חומר נפץ מסוכן ביותר ולכן לא נקבל אותו.
נשמע קצת כמו קונספירציה אבל לא. פשוט עצלנות נטו ואי הבנה שתנאי המשחק משתנים וכדאי להצטרף אל אלו המסתכלים על החברה הישראלית כחברה ולא כמרוץ.
יום שני, 30 במאי 2011
כל מה שצריך לדעת למדתי בגן הילדים 2
על הספר דיברתי ברשומה שכאן ואפילו פיתחתי תיאוריה על גבולות בעיקבותיו. והנה יזהר בן נחום כותב שיר שמסביר את התיאוריה שמאחורי גבולות ללא צורך בפילוסופיה
יזהר בן נחום
גושים וגבולות
עוד פעם מתווכחים כולם
על גושים ועל גודלם
ומה יהיו גבולות הקבע,
אם כן או לא שישים ושבע?
יותר מארבעים שנה
אין גבול ברור למדינה
וכבר הגיע זמן לקלוט:
למדינות ישנם גבולות
וזהו הסיפור כולו:
פה - ישראל, ושם - כבר לא,
כי גם אם זה יקח עוד זמן
בסוף גבולנו יסומן:
קו גבול ברור, בלי קשקושים,
בלי שום שטחים ושום גושים.
פורסם בידיעות הקיבוץ
יום שבת, 28 במאי 2011
הציפוי הדק של התרבות - בראי הקיבוצי
בכל פעם שאני קורא מאמר על הפרטת הקיבוצים מופיע במודגש או ברקע המושג "טבע האדם". מושג שהמינוח היחיד העובר בראשי לגביו הוא מגעיל. האם טבע האדם היה באושוויץ או שטבע האדם חי וקיים בנווה שלום. האם סרברניצה או אוסלו. כל המונחים הללו שייכים לטבע האדם. אני רוצה לראות את האדם במונחי תרבותו. לא מצאתי מי הגדיר את התרבות כ"ציפוי דק של טוב מעל החייתיות שבאדם". כשמביטים על כל פעילויות האדם דרך המראה הזו רואים היכן התרבות משגשגת והיכן היא כושלת. ערי האדם והטכנולוגיה הן ביטוי של עובי רב ביותר לציפוי. המטמתיקה, הריקוד והשירה רוב המעשים הטובים הם הציפוי הזה משמעל "טבע האדם". וכאן נדבר על הטיעון שלי בדבר התרבותיות של הקיבוץ. כל האיזמים הגדולים הם נסיון להסביר ולתת כיוון לעיבוי ציפוי התרבות. הקיבוץ הוא ניסיון מרהיב כזה. הנסיון להיפתר או להדחיק את הצרכים החייתיים של להחזיק יותר ממה שאני שווה או ש"מגיע" לי. הנסיון לתת לחלש ולאפשר לחלש למצות את כוחו, אלו הם האבני היסוד של הרעיון הפילוסופי שמתחת לקיבוץ וזהו הבסיס להתנגדות הקיבוץ ל"טבע האדם". הכשרת הפרטת הקיבוץ בשימוש במושג "טבע האדם" היא בעצם אמירה שהקידמה התרבותית הזו גדולה עלינו. שלא תבינו לא נכון אני לא חושב שקיבוץ הוא הדרך היחידה להיות תרבותי, יותר מזה אני לא חושב שתושבי ערים אינם תרבותיים אלא שהחתירה לתרבות גבוהה יותר בקיבוץ היא חתירה אמיתית בכיוון מעניין. זהו לא הכיוון היחיד אליו מתפתחת התרבות האנושית אך כרגע בכיוון הזה מתרחשת נסיגה גדולה וחבל.
יום שבת, 14 במאי 2011
מה אפשר לעשות עם שטח? או למה לא אפריקה?
יום חמישי, 28 באפריל 2011
ארצות הברית פושטת רגל
בארה"ב נסגר כנראה פרויקט המחקר למציאת אינטליגנציה חוצנית
זה פשוט חבל. הפרויקט ייצר מגוון טכנולוגיות מדהימות שהחזירו למין האנושי את עלותו כבר עשרות פעמים אבל כרגיל אמריקה נעשית חרדית ורעפיטליסטית והמין האנושי מפסיד.
למשל הדוגמא של סטי בבית שהפכנה למערכת החישוב המבוזר הגדולה ביותר בעולם המעבדת מידע כמו מחשבי על אצלך בבית כאשר המחשב שלך לא פעיל וסתם מבזבז חשמל. המערכת הזו מחשבת עוד עשרות פרויקטים היום.
וכל זה כי חסרים 7 מליון דולר. להציל את הבנקים היו להם מליון מליונים (כתבתי כך שנבין את המספר כי הוא בלתי נתפס) אז מה עם הפרויקט המדעי המגלם תקווה אמיתית לרב תרבותיות ביקום? לזה אין כסף.
רעפיטליזם במיטבו.
חבל
יום שבת, 23 באפריל 2011
אז כמה כח אטומי (ולא בפצצות) באמת מסוכן?
כשמדברים על אלטרנטיות לאנרגיה תמיד משמיצים את האנרגיה הגרעינית כמסוכנת למין האנושי. אני מבין את הטיעון והרבה זמן מחפש עד כמה היא אכן מסוכנת.
היום מצאתי קצת סטטיסטיקה ורציתי לשתף אתכם בה.
Death Rate (deaths per TWh)
Coal – world average --------------- 161 (26% of world energy, 50% of electricity)
Coal – China ----------------------- 278
Coal – USA ------------------------- 15
Oil -------------------------------- 36 (36% of world energy)
Natural Gas ------------------------ 4 (21% of world energy)
Biofuel/Biomass -------------------- 12
Peat ------------------------------- 12
Solar (rooftop) -------------------- 0.44 (less than 0.1% of world energy)
Wind ------------------------------- 0.15 (less than 1% of world energy)
Hydro ------------------------------ 0.10 (europe death rate, 2.2% of world energy)
Hydro - world including Banqiao) --- 1.4 (about 2500 TWh/yr and 171,000 Banqiao dead)
Nuclear ---------------------------- 0.04 (5.9% of world energy)
זהו סיכום של מיתות לטרה וואט שעה לכל צורת ייצור אנרגיה
אכן הצורות הירוקות של ייצור אנרגיה מאד נמוך בטבלה אך בתחתית הטבלה מונח המטמון.
ואם נפעיל גם את ייצור האנרגיה מתוריום עוד נשתפר.
הירשם ל-
רשומות (Atom)

