איך לפרק קיבוץ בלי יצר הרע

ברשימה קודמת התייחסתי לבעיית הקיבוץ המתחדש והסברתי מה רע בפירוק קיבוצים כמו שראיתי שנעשה בקיבוצים רבים. רצה המקרה ופגשתי השבוע חבר קיבוץ מגל שהסביר לי איך פרקו את קיבוצו. אני קורא לזה פירוק ויסלחו לי חברי מגל אם הם מרגישים חברי קיבוץ עדיין.
השיטה היא בסה"כ פשוטה ולא אכנס לפרטי הפרטים כי רובם לא ידועים לי אך אנסה להסביר את ההגיון ולמה הוא נראה לי סביר.
בשלב הראשון ניסו להשוות כלכלית את כל חברי האגודה ז"א ניסו לחשב כמה היה עולה להחזיק כל חבר עד פרישתו. הוסיפו לערך על כל ילד צעיר והורידו על כל ילד שבגר כי הלא כול החבדים היו נושאים בנטל גידול הילדים. חישבו חתונות, בר מצוות וכו'. שייכו בית לחבר ועדכנו את ערכו ובכך קיבלו אינדקס נכסי החבר. את כל זה השוו בין החברים והאגודה החזירה למי שחסר ולקחה ממי שבעודף. עד כאן התחייבויות.
בשלב שני חלקו את הנכסים. כאן חילקו את כל אמצעי הייצור לפי וותק של חברים בלבד ולמעשה הפכו את האגודה לחברת מניות. השאירו 25% לאגודה למצטרפים חדשים וכמניית זהב.
מה שקרה הוא שלמעשה מכרו את הקיבוץ לבעליו. אני מרגיש שזה הגיון סביר ועושה צדק עם בעלי הזכויות בהון האגודה השיתופית. יותר מזה אני חייב לציין שיש פה מן הייצר הטוב בכך שבעת החלוקה בעלי הכח לא השאירו את משאבי היצור כהון באגודה ובזאת למעשה חילקו באמת את שוויו של הקיבוץ בין בעליו.