אוכלוסית העולם גדלה אבל ממש לאט

הביטו בדיאגרמה הזו

היא מציירת את התפתחות אוכלוסית העולם לפי שנים. שימו לב לשינויים לאורך העשורים . ההגידול האט מאד בעשורים האחרונים והוא חותר לעבר ירידה. אם נמשיך כך למין האנושי יש אולי סיכוי קלוש לשרוד. אבל האם באמת יש כאן סיכוי. הכדור מאוכלס מדי זה ברור אבל בנוסף כמו שרואים בסין ויפן עצירת הגידול יוצרת עומס עצום על צעירי העולם הנדרשים לטפל במבוגריו. בעתיד נראה בעיה עצומה של טיפול בזקנים (גם בפיליפינים כבר לא ישאר מי שיטפל בזקנים). המקור והסבר נוסף נמצא כאן

אידיאולוגיה קיבוצית בראי התקפה ארסית

קראתי את מאמרו של ניר מאיר ואני חושב שניר צודק. טיעוניו כתובים יפה ועונים על טיעוני הכותבים היטב. ניר רהוט ובטוח בעצמו אבל איכשהו זה לא מספיק. הסיבה האמיתית שבגללה התנועה הקיבוצית סובלת התקפות כ"כ ארסיות היא אידיאולוגית. זו תנועה המוכיחה הלכה למעשה כי שותפות ובמידה רבה גם שוויון בין בני אדם היא דרך טובה יותר לקיים את החברה האנושית. שותפות כזו היא מעשה חתרני השואף למגר את הסדר החברתי הקיים (הקפיטליסטי והנשען על רווח מעבודתו של האחר). לא הייתי מיחס לכותבים יותר ממה שכתבו. אין בהם אמפטיה או הבנה לחיי אחרים ולדרך חייהם. הכותבים יכלו לכתוב כך גם על החרדים או ערבים או על שבט הטוטסי אך באף אחד מהמקרים החברה שעליה יכתבו אינה איום אידיאולוגי אמיתי על דרך חייהם. הקיבוץ מאיים על פריבילגיות אחרות אותן המאמר מסתיר כמו הפריבילגיה לקחת חלק מפרי עבודתו של אדם אחר לעצמך. אני מציע להבא להתייחס לכל תוקף על בסיס אידיאולוגי ולא לנסות לענות לטיעון לגופו.

קרינה מטלפונים וWIFI קצת סדר

 שואלים אותי מדי פעם על קרינה בבית אז היום הסברתי למישהו ונראה לי שכולנו נשמח לדעת קצת יותר:

אז מה יותר טוב ויפי או אינטרנט בטלפון:
 הויפי - עובד קבוע אז תמיד יש קרינה בבית אלא אם כיבית. אבל מכיוון שקרוב לטלפון וחלש אז הקרינה די נמוכה - זה לא אומר שאין. אם כיבית גם בטלפון וגם במשדר אז יש קצת פחות קרינה

הטלפון - משדר ועונה קבוע למגדל שידור (מראה חיים ושומר על מיקום וקשר) המגדל הוא ממש חלש (עד 0.1 קרינה) והקרינה העיקרית היא מהטלפון שיושב ממש קרוב אליך (עד 2 קרינה לפי התקן) ומשדר ברמה של פי 100 מהמגדל. בעיתות שימוש מוגבר או כשהמדגל רחוק ממך הטלפון ישדר יותר חזק ולכן את תמיד רוצה מגדל בערך 100 - 200 מטר ממך כדי להקטין את הקרינה מהטלפון שלך.

האם הקרינה מזיקה?
באופן כללי אם היינו מניחים שלקרינה יש פעולה על הגוף אז לכולנו היה סרטן בתחת או בביצים.  כי הטלפון תמיד באזור שלהם. המצב כיום הוא שב20 שנה האחרונות לא נצפה עליה בסרטן עור או אחר. כן נצפתה ירידה בחיוניות הזרע בגיל הפריון אבל היא מינורית וגם גיל הפריון עלה מאד מה שאומר שזה הזמן לעשות ילדים (:

האם זה מסרטן?  השבוע מצאו דינוזאור שהיה לו סרטן עצמות לפני 100 מליון שנה אז סרטן זה לא מחלה חדשה ולא מצאו קשר לטלפונים וסרטן. מצד שני זה תמיד טוב להזהר... והכי חשוב. הקרינה מהשמש גדולה עשרות מונים מהקרינה מהטלפון (וידועה כמסרטנת) אז בבקשה הגנו על עצמכם מהשמש.

קורונה - רעיונות לא קונוונציונליים

אז כולנו כרגע בעניין תכניות יציאה ועברו במוחי שני רעיונות קצת שונים
1 - בתי ספר עד כיתה ד
     הבעיה: הורים לא יכולים לצאת לעבוד.
    הפתרון: בתי ספר וגנים ייפתחו רק עד כיתה ד. למה? כי תלמידי כיתה ה' והלאה יכולים לשהות לבדם במשך היום.
    את התלמידים יחלקו לכיתות קטנות ויסיעו אותם לבתי הספר כולל החטיבות והתיכונים. לכל קבוצה יוצמד מורה (גם מורה תיכון יקבל כיתה מכל גיל) והיא תתפקד ככיתה לכל דבר ועניין כולל יציאה יחד להפסקות ולא ידביקו אחרים. כך נוכל לשלוח את ההורים לעבוד והילדים יהנו מחינוך טוב ובטוח. כל היתר יישארו בבתים ויהנו מחופש עד אוגוסט.
2 - הבעיה: מובטלים.
    הפתרון: עבודות דחק. לא במובן של פעם אבל יש המון מטלות שהממשלה צריכה ואנשים צעירים ומוכשרים יכולים לבצע. הקמת שבילי טיול, תוספת שכר אוטומטית לעובדים בעלי דרכון ישראלי בחקלאות,בניה, רפואה, חינוך וכו.

לא התאפקתי וכתבתי.

מכונות הנשמה

כרגיל נטפלנו לעניין קטן. מכונות הנשמה. זה באמת עניין קטן אנחנו צריכים כ10000 מהן. אז יש לנו בארץ בטח 500 מפעלי חיתוך מתכת אותו מספר מפעלים שיודעים להפעיל בקרים וכנל מפעלי פלסטיק ובתוך שבוע עם התכניות הנכונות נוכל לייצר אותן ולבנות אותן בלי בעיה. הצוותים במפעלים יתייצבו ללא תשלום, מבטיח לכם והמפעלים יתרמו את הציוד מהמלאי אם נבקש. מה אין לנו? ניחשתם? זה לא חדרים מבודדים. ניתן למצוא אותם במלונות הנטושים וגם לא מזון או חומרי חיטוי. אפילו לא מסכות, אותן מכינים ממגבות ניר וגומיות משרדיות. אלו האנשים שאין לנו. צוותי חדר טיפולים העוברים הכשרה במשך שנים, לומדים בכיתה א איך ללמוד. איך להבין. בכיתה י'א אזרחות וחמלה. בבית ספר לאחיות איך להזהר בכבוד האדם ואיך להוריד חלוק בלי לגעת בחלק המזוהם שבו. רופאים שלמדו 7 10, 15 שנה איך להציל חיים. אותם אין לנו כי המדינה שלנו שכחה שהדאגה לכל אדם היא העיקר. כי הדאגה לאדם. היא העיקר. זה אין לנו.

שביתה ממוקדת

שביתה ממוקדת

מאת: עופר בן-טובים 2013

לפני המון זמן, בתוכנית הכלכלית הקודמת, אמר שר האוצר נתניהו, שיותר לא יהיו שביתות המונית. אמירה מוזרה במקצת, אך אני חושב שצריך לאמץ אותה אל לבנו ולהתחיל בהפעלתה. ובכן איך?

במצב אידיאלי, התהליך הוא כזה: יום בהיר אחד מחליטים באוצר, למשל, כי בחברה ממשלתית מסוימת רבים מדי העובדים. עומדים העובדים ומשביתים את עבודתם. מיד נפגעים כל איש ואשה בישראל הנדרשים לשירותיה ושוועתם עולה לשמים (לפוליטיקאים). שומעים אלו את שוועת העם, ניגשים למשא ומתן, מקילים במשהו את הגזירה,  וכך נפתר הסכסוך. אלא שכאן טמונה הבעיה: במציאות, אין זעקות העם מגיעות כלל לאוזני הפוליטיקאים כיוון שאלו למעשה אינם חלק ממנו. אין להם כל צורך בשירותי החברות הנ"ל או משרדי הממשלה. ואם בכל זאת הם נזקקים למשהו - מיד נשלח עוזרם הפרלמנטרי או הנהג לפתור את הבעיה.

פוליטיקאי ממוצע חב את כיסאו ל100 – 200 איש ואשה (להלן "המאה") אשר יישאו אותו על כפיהם ויביאוהו לכנסת. אם זה המרכז, או סדרת כתבות תדמית, או אירוח במלון, כל אלו יקנו לך כסא (אפשר גם פושע או שניים). הפוליטיקאי אינו יודע ולא מעניינו לדעת על תנאי חיינו או על מצוקותינו, מספיק שישב במפלגה הנכונה והנה הוא בכנסת ואף בממשלה, וכל זה בשל המאה. הוא מבין מהר מאד היכן מרוחה החמאה ומי ימרח אותה, ומכאן והלאה אלו נושאי דאגתו. המסקנה המתבקשת: פוליטיקאי ממוצע אינו יכול לדאוג לענייני כלל המדינה או אפילו לבוחריו, שכן מורא המאה על בעל הדעה גדול הוא.

הצעתי היא פשוטה: יש להפגין נגד האחד או המאה בלבד - ולהשאיר את היתר מחוץ למעגל השנאה.

אתן כמה דוגמאות:

כאשר מקצצים את תקציב העירייה, מיד מפסיקים לפנות זבל - כולנו היינו בסיפור המסריח הנ"ל -  ובכן מעתה יפונה הזבל בכל העיר, מלבד האזור הסמוך לביתו של ראש העירייה ושל הפוליטיקאי האחראי. אם ידועה גם כתובתם של המאה - מה טוב, וגם הם מעתה בזבל. כאשר מאיימים לפגוע בתקציב החינוך, לא ייסגרו כל בתי הספר, אלא רק אלו בהם לומדים צאצאיהם של מקבלי ההחלטות הרלוונטיים. שביתת נמלים, רק לסחורות המיועדות למאה. בשביתת החקלאים תישפך התוצרת רק לחצרות הבתים הנכונים. שביתת בתי חולים:  רק למאה. שביתת מוכסים כנ"ל. שביתה במשרד הפנים, למשל, מאפשרת לעצור את נסיעתם של ח"כינו לחו"ל, ובכך גם ייחסכו כספים רבים למדינה.

שביתה כזו מביאה את המידע לפתחו של מקבל ההחלטות ואיננה פוגעת בציבור, שאינו אשם. היא דומה ליריית חץ אל המטרה ולא לפצצת מצרר. היא חוסכת משאבים רבים למדינה ולשובתים. אין בה עילה להלנת שכר על ידי האוצר בתואנת שווא ששביתה אינה עבודה. היא יוצרת איום אמיתי על מקבלי ההחלטות ולא איום על השובתים עצמם. תאמרו, שביתה כזו תביא לנקיטת צעדים משפטיים נגד יחידים (אלו שלא פינו את הזבל). ובכן, כאן נדרשת קצת סולידריות והרבה תחכום. למשל, בכל יום יפנה צוות אחר את הזבל באזור וישכח את פח הזבל המיוחד. מסמכי הסחורה המסוימת יאבדו בנמל בנקודה לא ידועה וכו'.

שביתה ממוקדת, האם היא חוקית? איני יודע. האם היא תפעל? אם פוליטיקאים ימשיכו להיות נבחרי המאה, כנראה שנצטרך לבדוק אותה ברצינות.

חלומו המעוות של כל מורה

כל מורה היה רוצה להצליח להפעיל שיעור בו המשתתפים מאורגנים מסודרים וחדורי מוטיווציה. המטרות נבחרו בקפידה מתוך אידיאולוגיה סדורה ומבוצעות ברצון. התלמידים לומדים למידה חוייתית את נושא השיעור ומתרגלים אותה בשטח. מפיקים מסקנות וחוזרים אל השיעור שמחים.  אפילו בריוני הכיתה משתתפים ברצון. מצעד הדגלים הוא חלומו המעוות של כל מורה בבית הספר. הנושא אמנם שנאה והדרת האחר, המשתתפים אלימים ומתריסים אבל תסכימו איתי שהיינו רוצים שכל פעולה אזרחית תבוצע בכזו שמחה.