תה קר של אבא או תה 222

כשהיינו ילדים אבא שלי היה מכין תה קר. במקרר היה כמעט תמיד בקבוק או שניים.
עכשיו אני מכין אותו בעצמי ועל רקע הפרסומות החדשות לתה קר של חברות שונות הנה תה בחצי גרוש שקל להכין וטעים יותר מהקנוי.
מה צריך:
בקבוק זכוכית של ליטר - כמו של משקה מנגו איילנד.
2 תיונים ויסוצקי - אלו בלי המעטפה, הכי זולים.
2 סוכרזית.
2 כפיות סוכר.
שמים הכל בבקבוק ושופכים מעל חצי ליטר מים רותחים.
מערבבים - אני פשוט מנער בעדינות את הבקבוק. זהירות חם!
מחכים כשעה עד שמתקרר, ממלאים במים ופוקקים.
מכניסים למקרר וזהו.

תהנו

מי יציל את העולם

את הקטע הבא, כתב בני בן הארבע עשרה.

תאמינו או לא, כולם רוצים להציל את העולם! לא תמיד, אבל בכל עת שישאלו את עצמם אם הם רוצים להציל את העולם, התשובה היא חד משמעית : כן!

עכשיו אתם שואלים:"אז מה מקור הרשע אם כולם רוצים להציל אות העולם?". התשובה היא שלא פירשתם נכון את המשפט. אדם יכול לחשוב שהדרך להציל את העולם היא אחת וללכת בה בזמן שאחרים יפרשו דרך זו כרשע, טיפשות, טעות או סתם שטות. אדם יכול פשוט לא לשאול את עצמו: "האם אני רוצה להציל את העולם" כמובן שאז האדם חושב על דברים אחרים כמו: "איך להקל על חיי?", "למה השכן שלי עשיר ממני?", "אני עייף" או כל מחשבה אחרת.  ברגע שיותר מאפשרות אחת קיימת בתוך אדם, אחרים מפרשים לא נכון את התנהגותו.

עכשיו נניח עוד הנחת יסוד" אין רשע". כל מה שמתפרש כרשע הוא רק ניגוד לדרך בה אתה חושב שנכון להציל את העולם. או במקרים בהם לא שאלת את השאלה לאחרונה. ניגוד למה שמוחך העלה בהיעדר הרצון להציל את העולם. עכשיו תחשוב על עצמך: האם כרגע אתה חושב על להציל את העולם או שמא מוסחת דעתך?

עכשיו בידיך הכלים לפרש את כל העולם ולהציל אותו.

אני חושב שהוא בדרך הנכונה להציל את העולם.

על אכילת בשר וההתנגדות לה

כחקלאי החולב את פרותיו אני מודע לרוב הטיעונים בכתבה הזו בקשר לסיבות למה לא לאכול בשר אבל.... אתן כאן שני טיעונים לטובת אוכלי הבשר.
אחד בקשר לטיעון האהבה:
אם שמתם לב רוב חיות המחמד של בני האדם הן טורפים (כלב, חתול) או מזיקים (עכברים, ציפורים) או חיות לעזרה בעבודה (סוס, חמור, שור). חיות אלו בויתו כדי לתת לאדם יכולת לשלוט באוכלי עשב על מנת לאכול אותם או לתת לו הגנה נגד מזיקים.
אינני מוצא היכן למקם את דגי האקווריום אבל רוב החיות האחרות מאומצות מעט מאד לפי הסטטיסטיקה .

והשני בקשר לסוגי האוכלים:
אשתי הטובה מספרת את סיפור הריונותיה כך, יש לנו שלושה ילדים. בהריון עם ילדתנו הבוגרת אשתי עשתה נסיונות רפים לאכול קצת יותר בשר במהלך ההריון כי ידעה שהתזונה חשובה לעובר. בהריון השני היא מספרת שכל פעם שראתה עוף או בשר הגוף שלה משך אותה אליו. כיוון שאישתי אינה אוכלת בשר אדום מבחירה וברוב השנה אוכלת מעט מאד עוף, כדי שהיא תגיד שהיא ממש רצתה בשר אדום צריך להיות שינוי אמיתי בגופה. ואכן בננו השני הוא קרניבור רציני (אוכל בשר בכל צורה). בהריונה השלישי לעומת זאת לא הרגישה אשתי את הצורך הזה ובננו השלישי אכן אוכל מעט מאד בשר אם בכלל.

מסקנתי היא שרוב הצמחונים כותבים את הספרים הללו פשוט מאי ידיעה מה אחרים מרגישים.
אני למשל איני שבע ממש אלא מארוחה הכוללת בשר. אקווה שתתחשבו גם בצרכים הבריאותיים שלנו ואפנה אותכם אל הרצאה נהדרת ב TED על האדם המבשל (קוקטיבור)

מניות בורסה וחיש גד - איך הכל השתבש.

אני באמריקה - וכשאני באמריקה אני מדבר המון על מניות עם אנשים מאד מוכשרים שלא מבינים שום דבר חוץ מקפיטליזם. אני חושב שהצרת הראיה הזו היא פטאלית לאמריקה (כמובן שהכוונה לארצות הברית ולא לכלל יבשות אמריקה) אבל גם בישראל מתחילים לראות את השפעותיה.
אחת ההשפעות הכי מוזרות שלה היא שוק המניות. באמריקה אין דרך לחסוך או לשמור כסף מלבד הבורסה ונאמן לאמרתו של מרקס "ההוויה קובעת את התודעה" כך רואה אמריקאי ממוצע את הכסף שלו.
אני רואה בבורסה פשוט קזינו שהמרוויחים היחידים בו הם בעלי החברה ולכן אנסה להסביר כאן בפשטות את העיקרון.

כאשר חברה מנפיקה את מניותיה היא מבקשת מהציבור כסף תמורת חלק מהחברה נכון?
לא נכון!!
ברוב המקרים לא מנפיקים חלק אפקטיבי מהחברה אלא רק חלק שאין לו זכויות הצבעה!!!
ז"א שכשקונים מניות לא מקבלים חברה אלא רק ניר עמדה.
עם הנייר הזה מותר לשחק בקזינו
אבל פעמים הנייר הזה שווה כסף אמיתי:
1- כשמשוגע אחר מוכן לקנות אותו ממך.
2- כשהחברה מחליפה ידים.

רובנו לא מגיעים לאפשרות 2 לכן אתייחס רק לאפשרות 1 שהיא המקרה הכי רווח והכי מגוכח בעיני.

קנית מניות של חברת טבע - חברה טובה בעיניי ואני אפילו מכבד את מה שהם עושים (תרופות סבירות בהחלט).
והיום החלטת למכור אותן, אבל ממש היום איזה מוצר של טבע לא עבר את אחד ממבחני ה FDA וערך המניה נפל בעשרה אחוזים. אם נבחן את החברה נראה ששום דבר מערכה של טבע לא נגרע - הוצאות המבחן כבר דווחו, הכנסות התרופה עוד לא התקבלו, העובדים עובדים, המכונות חורקות, המנהלים טסים הלוך וחזור, רק הציפיות של הקזינו אחרות אבל למעשה אין בהן שום ממש ולא היה גם אתמול. האם יש סיבה שהמניה שלך תאבד מערכה? לא. האם טבע שווה באמת עשרה אחוז פחות? לא.
אז מה קרה באמת?
שום דבר.
מתקני היצור עדיין עובדים, מחזור המכירות כמו שהיה, עובדי המחקר חוקרים במרץ, המנהלים מקבלים משכורות מופרכות, אבל אתה היחיד שמרגיש מרומה. למעשה אתה היחיד שהפסיד בקזינו כי העובדים מקבלים משכורת והמניה שלך לא משפיעה עליהם כי אין לה ערך בתוך החברה ואפילו לא במאזן. המנהלים אולי ירויחו אגורה פחות אבל זה אולי גדול באטמוספירה הנוכחית.

למעשה בואו ננסה משחק מחשבתי - אם מנית טבע תפול ותתאפס או פשוט תמחק מהבורסה. מה חוץ מהמניה שלך יימחק? - שום דבר.
לא מתקני היצור, לא העובדים ולא ההנהלה המנופחת, לא הספקים ולא הקונים, לא השוק ולא אני. רק הרווח של קוני המניות.
וזו הבעיה בעיניי - אין לבורסה שום אחיזה במציאות, היא מראית עין בלבד.
אז מה המטרה של הבורסה? לקחת את הכסף שלך ולהעבירו לידי חברות המניות. כי מעשית אתה קנית מניה ונתת את הכסף לטבע בלי לקבל שום חלק בחברה.
למי זה טוב? לחברה, היא לא משלמת על הכסף ולא חייבת כלום.

זהו - אני מקווה שזה מובן - שוק המניות טוב רק לחברות ולא לכלכלה.
ומה לעשות? להכנס לשותפות אמיתית ולהשקיע בחברה אמיתית תמורת זכויות הצבעה

לראובן יש בארנק 1,500 שקל. האם הוא יכול לקנות בזה עסק של מיליון שקל?

מכתב שכתב ניצן הורביץ וכולנו צריכים לקרוא:

שאלה: לראובן יש בארנק 1,500 שקל. האם הוא יכול לקנות בזה עסק של מיליון שקל? או נשאל את זה בצורה אחרת: יש לכם דירה ששווה מיליון שקל, ובא שמעון ורוצה לקנות אותה ב-1,500
שקל, תמכרו לו?

עוד שאלה: אתם בנק, ובא אליכם אותו ראובן עם 1,500 שקל - זה כל מה שיש לו - ומבקש מכם הלוואה של 998,500 שקל כדי לקנות את העסק או את הדירה של המיליון, תתנו לו את הכסף?

בהנחה שהתשובה שלכם לשתי השאלות היא שלילית, אז איך תקראו למישהו כזה שמצליח עם מעט מאוד כסף משלו להוציא מכם חלקים גדולים מהרכוש שלכם, ואחר כך גם לחייב אתכם לשלם לו כל חודש על השימוש ברכוש שהיה שלכם, ועכשיו הוא שלו? האם תיקראו לו קוסם, גאון, אשף פיננסי, או אולי מאחז עיניים? אז זהו, שיש לו כבר שם: טייקון. איש שחי בעושר מופלג, וכל כספו הוא שלכם, אבל אתם רק משלמים לו עוד ועוד. הוא לא סוחט אתכם, לא שודד אתכם, לא מצמיד אקדח לרקתכם בסימטה חשוכה. אתם עושים את זה באמונה שלמה, אפילו בהערצה. מדי חודש אתם מעבירים לו את הכסף. דרך חשבונות הבנק והאשראי שלכם, הפרשות הפנסיה, פרמיות הביטוח, דמי המשכנתא, המסים שלכם, התשלומים על המוצרים שאתם קונים, חשבונות הטלפון שלכם - הכל זורם אליו כי אתם אוהבים אותו.

נשמע לכם דמיוני, בלתי הגיוני, בלתי אפשרי? חושבים שאנחנו לא כאלה מטומטמים? אז הנה תראו למשל את חברת "אי.די.בי אחזקות", בשליטת דנקנר. החברה הזו מחזיקה בכלל ביטוח, כלל תעשיות (חברת כור, בין היתר), סלקום, מכתשים אגן, שופרסל, נטוויז'ן, ועוד ועוד. החברות הענקיות האלה, יחד, מגלגלות מאזן של 137 מיליארד שקל. המון כסף. ומה ההון העצמי של בעלי המניות? 209 מיליון שקל. בדיוק, אבל באמת בדיוק, כמו היחס בין 1,500 שקל של האיש מתחילת המאמר הזה, לבין המיליון שהוא רוצה. פי 666, אם אתם רוצים את היחס מול העיניים. זה נתון מדהים. באחוזים, דנקנר, בעזרת שישית האחוז, מחזיק הכל, בשיטת הפירמידה הריכוזית.