את הקטע הבא, כתב בני בן הארבע עשרה.
תאמינו או לא, כולם רוצים להציל את
העולם! לא תמיד, אבל בכל עת שישאלו את עצמם אם הם רוצים להציל את העולם, התשובה
היא חד משמעית : כן!
עכשיו אתם שואלים:"אז מה מקור הרשע
אם כולם רוצים להציל אות העולם?". התשובה היא שלא פירשתם נכון את המשפט. אדם
יכול לחשוב שהדרך להציל את העולם היא אחת וללכת בה בזמן שאחרים יפרשו דרך זו כרשע,
טיפשות, טעות או סתם שטות. אדם יכול פשוט לא לשאול את עצמו: "האם אני רוצה
להציל את העולם" כמובן שאז האדם חושב על דברים אחרים כמו: "איך להקל על
חיי?", "למה השכן שלי עשיר ממני?", "אני עייף" או כל מחשבה
אחרת. ברגע שיותר מאפשרות אחת קיימת בתוך
אדם, אחרים מפרשים לא נכון את התנהגותו.
עכשיו נניח עוד הנחת יסוד" אין רשע".
כל מה שמתפרש כרשע הוא רק ניגוד לדרך בה אתה חושב שנכון להציל את העולם. או במקרים
בהם לא שאלת את השאלה לאחרונה. ניגוד למה שמוחך העלה בהיעדר הרצון להציל את העולם.
עכשיו תחשוב על עצמך: האם כרגע אתה חושב על להציל את העולם או שמא מוסחת דעתך?
עכשיו בידיך הכלים לפרש את כל העולם ולהציל אותו.
אני חושב שהוא בדרך הנכונה להציל את העולם.
