מים בששון

חסר מים חוזרים ומשננים לנו. אז נמאס לי וחשבתי קצת כלכלה.
עלות מים ממקורות היום היא 1.25 ש"ח לקו"ב. עלות התפלה ידועה ומוכחת היא 2 ש"ח לקו"ב.
מי מאיתנו אינו מוכן לשלם עוד 75 אג' לקוב ולקבל כמה מים שהוא רוצה?
מי מאיתנו לא ישלם 15 ש"ח לחודש כדי לגדל גינה לתפארת?
זו העלות האמיתית ואין צורך לחפש אלטרנטיבות.
ולשואלים למה יש מחסור?
התשובה פשוטה, יש הרבה יותר צרכנים. 7 מליון אזרחי המדינה צורכים כל אחד כמעט כפול מים כל אחד משלושה מליון אזרחים שהיו בה בשנות השבעים. המשמעות צריכה של פי 4 מים.
אין ספק שהטבע מתיבש פשוט כי אנחנו שותים את המים שפעם זרמו כאן בנחלים פשוט כי יש יותר מאיתנו.
הברירה פשוטה, להפחית את מספר האזרחים או להגדיל את ייצור המים והעלות היא כ 6 מליארד ש"ח. בערך הרזרבה שיש בכל תקציב ממשלה בכל שנה.
התפילו לנו מים.

גם דברים טובים

קורים גם דברים יותר אופטימיים ורציתי לספר לכם על אחד שקרה בג'סר א זרקה

מתחמם או לא?

כמו רבים מאיתנו גם אני עוקב בעניין אחרי התחממות כדור הארץ. אבל שלא כמו רבים אחרים אני חושב שהכדור מתחמם או שאינו מתחמם לא רק בגללינו. ראשית יש את עניין כתמי השמש שנעלמו ממנה לזמן ארוך במיוחד ותורמים רבות לעיניניינו. שנית יש את הרי הגעש שמסרבים להתפרץ ולהשפיע ענני עשן לאטמוספירה שיקררו את עולמנו (ראה שנת 1992) אבל לאחרונה בעקבות המעקב ארוח הטווח שלי חשבתי לתומי שמי שגורם להתחממות כדור הארץ הוא אנחנו במעשי ידינו אבל מכיוון אחר לגמרי. שוחרי איכות הסביבה הכריחו אותנו בשנות השבעים להתקין בכל רכב מסנן קטליטי, מנועינו התפתחו ושורפים את הדלקים באופן טוב בהרבה ובכך משחררים לאטמוספירה הרבה פחות חלקיקי זיהום (אבל אותה כמות CO2). המצב הוא שהאויר נקי בהרבה ורמת ההחזר של הקרינה נמוכה. לכן מתחמם כדור הארץ (אולי לא מבוסס מדעית אבל מי אמר שהכל חייב להיות מבוסס, ראו את כלכלני העולם ואמרו לי על מה מבוססות התחזיות שלהם!).
בקיצור מה שאני אומר - וכאן אני נכנס לקטע מקברי - החזירו את פליטות האויר המלוכלכות של המכוניות , את אחי הפחם של אנגליה ואת זיהום האויר לתחנות החשמל ותראו לא רק ירידה בטמפרטורות הכדור אלא גם ירידה בכמות בני האדם כתוצאה מתחלואה המקושרת לפליטות אלו.
כך נציל את כדור הארץ.

המפסידים העיקריים מהפרטת קיבוץ

בעקבות כמה ארועים בזמן האחרון נובטת בי ההכרה שהמפסידים העיקריים מהפרטה של קיבוץ הם המבוגרים. רוב חייהם הם השקיעו בייצור ההון של קיבוצם אך בהגיעם לשנותיהם הפחות פרודוקטיביות עובר הקיבוץ שינוי שבעתיו אין ביכולתם לממש את ההון הזה לחיים נוחים. ההון ממומש לייצור משכורות גבוהות למנהלנים ולפעמים נמכר ההון במחיר זול (הפרטת ענף) והופך מענף ייצרני להון השקעה שאינו ניתן למימוש כפנסיה.
הנחת היסוד של אנשים אלו היתה שבערוב ימיהם יהנו מפירות עמלם בדמות קיבוץ יצרני שיאפשר רמת חיים שווה וסבירה לכל חבריו אך במציאות מחולקת התשואה על ההון שצברו בצורה לא שיוויונית ובכך מקטינים את חלקם בהון שהוא שלהם בדין.
ברשימה קודמת ראיתי מודל קיים של הפרטה המונע את הבעיות הללו.

תנו לנו מים

כשאני מהרהר לפעמים על האימפריה הרומית אני מזכיר לעצמי שמלבד השימוש הנרחב בעבדים האימפריה הזו נזכרת אצלנו בעיקר בשל הובלת המים והדרכים המעולות שנסללו באזורנו.
בהרהרי באימפריה הישראלית החדשה אני משווה אותה לפעמים לאימפריה הרומית בקריטריונים הללו ונאנח. מכיוון שאני מתעסק במצב המים לא מעט בהיותי תושב הערבה אני יודע כבר שנים רבות שאין פתרון אחר לבעית המים אלא התפלה. האוכלוסיה באזורנו עברה מזמן את יכולת האספקה של הגשם והסובל העיקרי מהמצב הוא הטבע (והחקלאים). הפתרון הוא כה פשוט ומחיר ידוע עד שאתה תוהה לפעמים מה לא בסדר במערכת הביצועית של ישראל. המחיר לקוב מים מותפלים הוא 50 סנט . מחיר אותו כל משק בית בישראל משלם כבר היום ללא היסוס, עלות ההקמה כבר ידועה שנים ואפילו נמצאו חברות המוכנות לקחת על עצמן את עלות המימון כך שכל שנותר הוא להקים את המפעל
אז למה זה לא קורה?
אבא שלי תמיד אומר - ככה!
תנו לנו מים ותפסיקו להציף אותנו בסרטוני אימה.

מחשבות על מסים ומטרות המדינה

בעקבות הפוסט הקודם חשבתי קצת על מטרות המדינה ועל השיטות להשגת מטרות אלו. כשחשבתי על מטרות המדינה, ניסיתי להגדירן כ"השגת וקידום מטרות הפרטים המקיימים את המדינה לפי פירמידת הצרכים של אברהם מאסלו". ניסוח כזה מאיר את מדינת ישראל באור חיוור מאד ונדרשתי להבנה מה מקור החיוורון הזה ומהיכן ניתן להאיר את המצב. כבר זמן רב ברור לי שרמת אי השוויון בין האוכלוסיות המרכיבות את המדינה היא הגורם הבעיתי ביותר בליקוי המאורות שלנו והמאמר הקודם הבהיר במקצת מניין יכול לבוא ניצוץ אור.

בכדי להפחית את רמת אי השוויון נדרשים כמה וכמה מאמצים. פיתוח אוכלוסיות חלשות, הקטנת ההון ה"בלתי אחראי" הנתון בידי האוכלוסיות חזקות, פיתוח הון מידע אמית ועוד ועוד. מה שקרץ לי מתוך המאמר על מצב מס הכנסה הוא שמס ההכנסה הוא האמצעי הקל ביותר להעביר הון בלתי אחראי לידי הציבור. אם נניח לרגע שהממשלה אכן תפעל לפי הגדרתי את מטרתה אזי העברת הון כזו לידי הממשלה תפנה אותו מידית אל פיתוח סולם הצרכים.
המסקנה הקצרה והברורה ממאמר זה היא שצריך להוסיף למס הכנסה עוד שתיים או שלוש מדרגות אשר בגובה הכנסה מסוים יגיעו לתשעים אחוז. הכנסה כזו צריכה להיות הכנסה שמעליה ההון נהיה בלתי אחראי ומופנה למשל לקניית גושי בניינים ברוסיה.

כמו שאדם חכם פעם אמר - למשרת מנהל יש יותר מועמדים מלמשרת מנקה הרחוב, אז למה משכורתו של המנהל גבוהה יותר?
התשובה טמונה ביכולתו של המנהל לחלק את הכסף מעצם הגדרת החברה הקפיטליסטית כגוף היררכי. מס הכנסה גבוה מגביל יכולת זו מגביר את שיוויוניות החברה לפחות במקצת.

הקשר בין מס הכנסה למצב המדינה

פעם חייתי בארה"ב שנה וחזרתי לישראל כי לא ממש נהניתי לחיות שם. אבל יש עדיין מעט דברים ששם עושים הרבה יותר טוב מבישראל והראשון שאני רוצה לספר עליו כאן הוא השגת והצגת מידע. משום מה מידע בארה"ב הוא נכס של הציבור וכבר כתבתי על זה בפוסט על היערות. הפעם קראתי כתבה על מצבת המיסים שהמדינה גובה. בכתבה מוצג גרף גובה מדרגת המס העליונה. מה שמעניין בגרף אינו גובה המס אלא מתי ואיזה ממשל הטיל את המס ומה המס עשה לכלכלת המדינה. מהגרף ברור מאד שאם מס הכנסה של העשירים גבוה המדינה פורחת כעבור 10 שנים ואם הוא נמוך המדינה מתרסקת. זה הקיצור עכשיו לפרשנות.
מדינות סוציאל דמוקרטיות מטילות מס הכנסה בשיעור שמעל ל 45% בערך ומקטינות כמה שאפשר את מס ערך מוסף. בכל מאמר מערכת בעיתוני ישראל מתואר מס ההכנסה שלנו כמכשול בפני הכלכלה, והנה בא איזנהור ומציג מס בגובה 91% ומצעיד את מדינתו להישגים שאנחנו עדיין חולמים עליהם כמו כיבוש הירח ובית ואוטו לכל פועל. אז למה זה קורה? פשוט מאד כי הכנסה פנויה מעבר לרף מסוים אינה טובה לאזרח והיא מזיקה למדינה. אם אזרח מרוויח משכורת הגיונית (150,000 ש"ח בשנה) הוא קונה בית ואוכל ואת יתר מרצו משקיע בטיפוחם ובעבודתו, אך אם אזרחית יכולה לקצץ את שכרה ל 4 מליון ש"ח היא עושקת את כולנו.
אם על שכר כזה היה מס של 90% האזרחית היתה משקיעה שכר זה בחברה או פרויקט אחר ובכך בעצם מעבירה את שכרה לביצוע עבודה אמיתית של קידום המדינה. דרך אגב כל הכבוד לאזרחית המשלמת למנכ"ל שמביא לה את המשכורת יותר מלעצמה!
לסיכום - אם רצוננו במדינה מפותחת הנתונים היבשים אומרים להעלות את מס הכנסה, יש קונים לעצה הזו?

תודה לחילן על גרף מס ההכנסה.

קרמה של קיבוצים

מאז שנולדתי עם כמה הפסקות קצרות אני חי בקיבוץ. נתקלתי השבוע בכתבה על חברי הנוע"ל בקיבוץ חנתון הנלחמים על זכותם להפוך את חנתון לקיבוץ שיתופי ונזכרתי בבעית הקרמה של הקיבוץ.
משום מה גורלו של קיבוץ ואופיו נקבעים בשנות קיומו הראשונות. קיבוץ מצליח ישרוד את שנותיו הראשונות וימשיך בדרכו, קיבוץ נכשל יבוסס בבוץ כבר בשנותיו הראשונות. כל מי שחי בקיבוץ אני מניח ראה את הקיבוצים סבבו נאבקים בקרמה שלהם ולא מצליחים להשתחרר. אנו מכירים את הקיבוצים הגאוותנים, הייקים, השיתופיים יותר וה"עירוניים" יותר.
אופיים של כל הקיבוצים הללו והצלחתם נגררים אחריהם שנים רבות וגם אם נדמה שלתקופה קצרה הקיבוץ מצליח להשתחרר מהם, עוברות 5 שנים או 10 והקיבוץ שב לסורו. קיבוצי וקיבוצם של הורי אינם שונים בזה, הקיבוצים שסביבי וכך גם חנתון נופלים לאותו מצב פעם אחר פעם, לכן רציתי להציע לחבורת הנערים מחנתון לברוח כמה שיותר מהר מהקיבוץ ולמצוא מקום שהקרמה שלו ואופיו אינם רוויים בכל כך הרבה אי הצלחה, ריב ומדון.
ליבי ליבי לכם כי חייתם שם זמן ארוך וההויה קובעת את תודעתכם שם ובקרמה הזו.
נוסו כל עוד נפשכם בכם.

כל מה שצריך לדעת למדתי בגן הילדים

ספר ילדים נהדר של רוברט פולהם שאיבדתי אבל נראה לי שאקנה לכל מנהיגי ישראל.
ברצינות - אי אפשר לתת לילד לנדנד לך 8 שנים ואז להתעצבן ולתת לו זבנג עם טנק ופצצת טון.
כן אני מדבר על המלחמה שלנו היום, זה מה שאמרנו להם בעזה, תנדנדו לנו זה לא ממש מפריע. ועכשיו פתאום נזכרנו שכל הזמן הזה זה בעצם כן הפריע ולכן ניתן לכם באבי אביכם. ואם תחזרו אז ניתן לכם שוב.
כמו ילדים גם מבוגרים לומדים על מערכות יחסים תוך תנועה ולכן צריך ליצור את ממערכת היחסים כל הזמן על בסיס אותם עקרונות. אם החלטנו למשל שקסאם זה רע אז צריך ליצור מערכת הקושרת את הקסאם ברמת החיים וגם ברמת המתים עם מעשה רע.
אי אפשר לבוא יום אחד ולשכנע שזה רע ומיד להפסיק. אז לאח שלי יש רעיון מעניין ונראה אם זה יגיע לאנשהו...
כדי שתהיה איזו נקודת התחלה נגדיר שמאיפה שעובר הכדור הבא מתחילים להזיז את הגדר. עבר הכדור בנקודה מסוימת, מודדים 100 מטר לכל כיוון ומזיזים את הגדר בעזרת בולדוזר 100 מטר קדימה.
קסאם שוה 200 מטר וגראד 300 מטר.
מהר מאד מגיעים למחירון מסובך יחסית אבל מובן בהחלט לכל ילד גן. ומהר מאד גם מגיעים לקו הבתים הבנויים ותשאלו מה אז?
אז כל בעל בית יודע שאם הכדור הבא עובר אצלו אז הלך הבית והוא נהיה שומר הגבול.
פשוט ויכול להיות יעיל - אבל כמו בגן צריך להקפיד שידעו שהגננת אחראית וקפדנית. אם קרה אז מזיזים את הגדר ולא משנה למי קרה. ואם לא קרה אז לא יורים באחמד כי הוא התקרב יותר מדי לגדר ולא מורידים פצצה בשטחים פתוחים כי אנחנו שומרים רק על הגבול שלנו ולא על החמאס ולא על שום דבר אחר.
יש עוד כל מיני שיטות כאלה אבל העקרון צריך להיות שיש מחיר מוגדר למעשה רע והוא ידוע ומובן וקשור למעשה.

אברהם ושמואל ומלחמתם בטרוריסטים.

את הרשימה הזו כתבתי בזמן מבצע "עופרת יצוקה" כשהכל עדיין בער לכן ולא הייתי לגמרי שלם איתה לכן לא פירסמתי. כעת כשהזמן עבר אני מפרסם ושלם איתה.
הארועים האחרונים העלו בי מחשבות על טיבו של הסכסוך בין מדינות לטרוריסטים ובעיקר בין מדינות לאוכלוסיות הנכנעות לטרוריסטים.
המצב כיום בעזה אינו מאפשר להבדיל בין ה"שלטון" לבין האזרחים. השלטון שלפי הגדרה פילוסופית הוא זה המופקד על הפעלת הכח, מנצל את אזרחיו להסתרת כוחותיו בתוכם.
במצב זה כל פגיעה ב"שלטון" בעזה תפגע בהכרח באזרחיו ותגרור למעשה פגיעה באמנת ג'נבה.מצב כזה שאינו נסבל ע"י אברהם אבינו בסדום ("האף תספה צדיק עם רשע?"), נסבל על ידי שמואל "לך והכיתה את עמלק והחרמתם" המורה על חיסול טוטלי של עם שלם (העמלקים).
לפני ממשלת ישראל עומדת קשת של אפשרויות תגובה הנעה בין נסיון לפגוע באנשי החמא"ס בלבד ("חיסולים מדויקים") ובין פגיעה ללא הבחנה.
הייתי רוצה להניח כאן את היסוד הפילוסופי העומד בתשתית שתי התפיסות ואז לנסות לחשוב על מודל ביניים נסבל.
נתחיל בחיסולים מדויקים או "האף תספה צדיק עם רשע?"- הפילוסופיה הנובעת ממשפט זה מניחה לפתח שלטון המממש אותה מכשולים ענקיים במלחמה באוכלוסיה תומכת טרור. לא אתחיל אפילו לפתח את מגוון הבעיות העומדות בפני מפקד צבאי הנדרש להבדיל בין צדיק לרשע כאשר הוא מורה על שיחרור פצצה מכנף המטוס. נוהל שכן היה פשרה רקובה הנובעת ממצב זה ונמצא על הקשת שבין אברהם לשמואל. אבל מדינת ישראל במהלך שנותיה נטתה להציג את עצמה כקרובה יותר לצד אברהם מלצד שמואל ולמרות שלא תמיד נהגה כך לרוב ניסתה לגבש את תפיסת עולמה לאור תפיסת אברהם.
התפיסה ההומניסטית הגורסת כי כל אדם הוא נפרד ולכן ניתן לשפיטה רק על בסיס מעשיו ולא מעשי אחיו ושותפיו נשענת על משפטו של אברהם ומהווה בסיס משפטי רחב במשפט המודרני. היא גם זאת שמנחה את תפיסת החיסולים המדויקים.
ונמשיך לשיטת שמואל "לך והכיתה את עמלק והחרמתם". תפיסה זו מאפשרת לפגוע בכל אחד מחברי ה"עם" העמלקי (כולל נשים זקנים ותף ואף מקנה) בשל חטא או מעשה שעשו אבותיו.
על הקשת שבין שתי השיטות אפשר לסמן נקודות בכל מיני מקומות ולהחליט איך לנהוג באוכלוסיה האזרחית בעזה. ניתן להנות את הצבא לנהוג כאברהם או כשמואל או בכל שיטה אחרת אך היום איני רואה הנחיה אמיתית איך לנהוג. הצבא מונחה לפגוע במטרות של השלטון החמאסי ובבניניו אך לחוס על האוכלוסיה האזרחית, הוא מונחה לפגוע ביורי הטילים אך לא בקרבת אזרחים. הוראות אלו הן אכן עירוב של שתי התפיסות אך אינן מאפשרות החלטה מושכלת על מטרות הצבא והדרך להשיג אותן. עמימות זו יוצרת בתוכנו את האפשרות להגיע למצבים דוגמת המצב המתואר כאן
המזכיר התנהגות של כוחות בתקופות חשוכות מאד.
בישראל שתי הגישות קיימות ולא ממש הגיעו לידי הגדרה. גישת שתי מדינות לשני עמים היא הביטוי הטוב ביותר העומד לרשות חסידי גישת אברהם אך לרשות חסידי שמואל עדיין לא עומדת גישה מגובשת
אז בניגוד למה שהבטחתי אין לי פתרון ביניים כי אני דוגל בשיטת אברהם.