‏הצגת רשומות עם תוויות הון בלתי אחראי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות הון בלתי אחראי. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 19 ביולי 2016

Talented? Do the right thing.




Computer Geeks are awesome. I know' I'm one of them. They are talented, smart, Intelligent, polite, well groomed, rich and talented oh… I already said that.
But are they good?
Well I think not. Not to our world, not to our people, not to our rich, not to our poor. Not at all.
And as every geek will do, I'll tell you why.
Have you seen the 30Under40 List?. It's full of them. Facbook, instagram, tumbler bla bla bla. All rich, good looking (or well disguised), smiling. All of them talented but none of them produce anything of value to humanity. Meeting place, high end cloth, data storage, search engines. Well, it's important, I'll grant them, but, I would like to say that this is not why they inhabit the earth.
To start at it, I want you to think about Maslow's Hierarchy of needs. It starts at the base with physical needs and ends with self actualization. You might ask: Why do you think its bad that talented people self actualize themselves? I don’t, but self actualizing yourself at the expense of other people is bad.
Think of your shoes. They where made by a seamstress crouching over her sawing machine somewhere in china. I have seen a sawing machine that could do her job 10 years ago; they did not liberate that poor woman. She still saws your shoes the way my grandfather used to do in his shop 40 years ago. Your food, or most of it, is still harvested in a back breaking way because funding for agricultural research is scarce. I know, I harvest dates this way every year and fight for the pennies in research funds. Have you noticed that funding for renewable energy in the USA is as much as one hour of pumped gas at the stations? Yes if you stopped driving for an hour you could double the USA research on renewable energy.
And all of this could be reversed if all the talented people will stop and say: I have this gift and I need to use it for the benefit of everyone. It's not mine to have. It is a resource I should use to help mankind.
We could have cured almost every disease now through technology. Hunger is beaten using technology, energy shortage is just an old nightmare if we will use technology.
Do you think the wise people behind Facebook can't make an automatic corn harvester? Of course they can. The technology is there. There is an automatic car there. The harvester is there, but there is no fame and money in combining them to a working machine. Do you think the people at Microsoft couldn't make a better way to harvest sun into energy? Of course they can but why bother fighting old oil companies?
Well the reason is that it’s the right thing to do. To go beyond your way and change the world for good. And I mean GOOD not forever. The forever will come later.
So, good People, Talented people, rich people (yes you too). Let's call on ourselves and do the right thing. Make the world a better place through technology.

יום שלישי, 4 בפברואר 2014

פשוט לא צריך אותנו, או למה אין עבודה

הבסיס הוא שפשוט - אין מספיק עבודה על הכוכב לכולנו. זו הסיבה לעליה באבטלה, לתחושת ההחמצה, לבעיות המיסוי ולכמעט כל יתר הרעות החולות. אנחנו יותר מדי על הכוכב ולא לכולנו יש מטרה אמיתית בחיים ולכן לא כולנו מרגישים חיים או מרגישים טובים.

רחיצת ידים
נתחיל בהתחלה, רחיצת ידים (מוזר הא?) בגלל גילוי נטילת הידיים חיינו התארכו, זו הסיבה ולא הרפואה המודרנית ולא כל היתר(כמובן שהם תורמים). אם הרופא רוחץ ידיים הוא לא מעביר את רוב החידקים ומציל את רוב חוליו. מכאן התחיל הגידול המואץ במספר האנשים על הכדור, כאן התחיל המעבר מ50% תמותה עד גיל 4 לתמותה זניחה  וכאן המין האנושי פשוט עבר לשלב פיצוץ האוכלוסין. מכאן והלאה העניינים מסתבכים, אומות צריכות להלחם על מקורות מזון מים אנרגיה ומחצבים. אנשים צריכים להצטופף ואז מומצאת החקלאות האינטנסיבית והדשן הכימי ויחד איתם פורצת המהפכה התעשיתית. מכאן והלאה רוב הצרכים הבסיסיים של האדם בחברה המודרנית מתמלאים ואברהם מאסלו מאושר.
אבל האדם - כולנו - לא מאושרים. אדם קם בבוקר והולך לעבודה ויושב או עומד או נוהג ואינו מרגיש יצרני. אדם קם בבוקר ורואה איך בעבודתו הוא מנסה לשכנע אנשים לרכוש מוצר שהם לא ממש חייבים או מנסה להציל אנשים שלא ממש צריכים הצלה והוא מתוסכל.

השכבה התחתונה
לא השכבה התחתונה של האנשים - כולנו שווים - הכוונה לשכבה התחתונה בפירמידת הצרכים של מאסלו, זו הכוללת את הצרכים הגופניים של האדם (אויר מים מזון יחסי מין וכו.) בספרות שכבה זו אינה כוללת את ביטחון האדם ואת צרכי ילדיו(חינוך ובריאות) אבל אני אתייחס אליהם מכאן והלאה כחלק מהשכבה הראשונה. השכבה הראשונה במדינות מפותחות מובטחת לרוב רובם של האזרחים. זוהי קביעה בעיתית אבל אני עומד מאחוריה והיא עומדת בבסיס המאמר. הטענה שלי היא שאדם בחברה מערבית וגם ברוב אסיה מקבל את רוב צרכי השכבה הראשונה במהלך כל חייו. קביעה זו אינה מובנת מאליה, מרבית האבולוציה זה לא היה המצב ורק במאת השנים האחרונות (לא בכולה) מצב זה מתייצב. אדם ברוב המדינות היציבות של המאה ה21 יחיה חיים שבהם מזונו מוסדר ומובטח, מים אויר ואנרגיה מסופקים לביתו והתא המשפחתי שלו מוגן.

מי דואג לנו?
את כל הצרכים הללו ממלאים אנשים. אנשים חופרים בארות ושואבים מים, מישהו זורע וקוצר, אחר מגדל בקר וחולב אותו (זה לפעמים אני), אחדים מסיעים את התוצרת לשוק, יש אנשים הכורים פחם במחפרי ענק ואחרים המוציאים ברזל מההר, והטענה המהפכנית במאמר זה היא שכל אלו האחראים לשכבה הראשונה, כוללים בסה"כ פחות מ30% מהעובדים בעולם. כל הייתר לא עושים כלום יצרני עם הזמן שלהם והאבסורד הוא שהם יודעים זאת.

אז מה עושים כולנו?
רובינו פשוט משועממים. ראיתם לאחרונה את החיוך המאולץ של פקיד הבנק? האם אי פעם ראיתם פרקליט מאושר? פקיד סעד שמח? מלונאי עם אור בעיניים? התשובה היא שהם שמחים בחלקם אבל לא רואים בעבודתם שליחות, ובצדק. מקצועות של השכבה השלישית ומעלה בפירמידת הצרכים של מאסלו הם מקצועות שאנשים לא חייבים לעשות, שלא יובן לא נכון הם חשובים לבריאות הנפשית של העוסקים בהם ולפעמים גם לאחרים אבל לא לאנושות. לעומתם שמעתם כמובן על תחושת הסיפוק שבקציר, על השליחות של הרופא או המורה, על היופי שבכריית אוצרות (טוב יופי קצת מוגזם כאן) או על ההרגשה הטובה שבסוף יום בשדה. כל אלו הם הרגשות של סיפוק מביצוע צורך אמיתי של האנושות והן גם עבודות קשות ולא נעימות ברמה הפיזית.
משק העבודה בישראל לפי הלמ"ס (עיבוד שלי)
עבודות ברמה הראשונה של פירמידת הצרכים של מאסלו הן לרוב פיזיות. לעומתן עבודות ברמות שמעל לשניה הן לרוב עבודות שולחן. יתר ה25% יושבים ליד שולחן (כן יש אישור לזה גם בלמ"ס). קיימים עוד 44% אזרחים בגיל העבודה שאינם עובדים ואינם רשומים בסטטיסטיקת העבודה.
כל אלו כמובן לא נספרים כמובטלים אך לעניננו זה לא משנה, למעשה הם עושים משהו חיובי, הם מאפשרים לאחרים לעבוד.

מה עושים עם כל העובדים הלא נדרשים?
 הפתרונות לבעיה הזו ממומשים בימים אלו ברבות מהמדינות בעולם מבלי לשים לב ומבלי לתכנן. אנחנו מאריכים את מסלול האוניברסיטה, ממציאים מקצועות שלא היו קודם, מייצרים מוצרים שאין בהם צורך, מוצאים שיטות שיווק חדשות המצריכות עובדי שיווק חדשים וכו. אנשים רבים נכנסים ל"מערך העבודה" בנקודה מסוימת בלי ידיעה כי הם קובעים את מסלול חייהם ללא אפשרות יציאה למרות שסביבם הם יראו אחרים אשר לא עובדים כלל. אנשים אחרים יעברו מקצועות רבים ללא קביעות או פשוט משיעמום. אבל הבעיה העיקרית היא עם הצעירים. רובנו מדרבנים אותם להתמחות ולמצוא מקצוע מעניין כבר בראשית דרכם אבל מעשית אין משרות עבודה בשכבה הראשונה הפנויות ליותר מחמישית מהם (אולי פחות כי תוחלת החיים עולה ויעילות היצור עולה) ולכן רובם ימשיכו לנדוד שנים ו"לחפש את עצמם"בלי להבין שבעצם הם לא ממש נחוצים למין האנושי.

מה לעשות?
להפסיק את דת העבודה. הגרף מבהיר בפירוש שלא צריך את כולנו - למעשה לא צריך גם את רובנו. לעודד לימודים, לימודים ארוכים ביותר. לעודד אנשים לעסוק באמנות, טובת הכלל וצדקה. בקיצור לעודד לא לעבוד. לשבור את החיבור הזה בין עבודה מספקת לאדם שמח. ומה עם כל אלו שעובדים כל כך קשה? אולי כדאי להחליף אותם מדי פעם. אולי נעשה תורנות עבודת בניין? בסה"כ 4% מהעובדים הם עובדי בניין זו שנת עבודה אחת מחיינו אם כולנו נעסוק בה. זה רק רעיון ואולי לא טוב אבל רוב העובדים בעבודה פיזית יגידו לכם שהם לא מקנאים בפקיד הבנק והם צודקים (עד גיל 50). מה לעשות? שאלה טובה עוד אין לי תשובה. אבל ברור לי שלדחוף אנשים לעבודה ללא צורך זה לא הפתרון.

יום שבת, 22 ביוני 2013

מס חברות - המס הנשכח

אישתי היפה הפנתה אותי היום למאמר מאלף מאת פול קרוגמן רוב מאמריו מעניינים אבל כאן הוא אומר את מה שאני אומר כבר כמה שנים. הנמר כבר לא רעב הוא יושב על ערמת כסף ומחייך. בתחילת שנות ה 2000 ירד מס החברות באופן דרסטי. חברות משלמות כעת מס מקסימלי של 25 %.
מעשית חברות משלמות הרבה פחות מס כיוון שהן מקבלות זיכויים שונים ומשונים ורק לאחרונה נתקלנו בחברת טבע המשלמת רק 3.3% מס על רווחיה. המס הנמוך (יחיד ישלם כ 50% מס על רווחים דומים) מוסבר בעובדה שאם החברה תחלק דיוידנד אז היחיד ישלם עוד 25% מס דיוידנד. במציאות יחיד כזה יהפוך מיד לחברה ויעביר את הדיוידנד לחברה. ואז הוא ישלם... ניחשתם נכון 0% מס.

אז כמה מס חברות שולם בישראל בשנים האחרונות? כייאה למדינה שהשקיפות בה מועטה ניתן למצוא נתונים רק עד שנת 2010 אבל הנה מה שמצאתי.
הנתונים נלקחו מאתר האוצר ללא עיבוד ומראים כי חברות בישראל מרוויחות כ40 מליארד שקל יותר מאז שנת 2004 אבל משלמות את אותו המס (כ20 מליארד בשנה). המסקנה שלי היא שהמס נמוך מדי כדי לעורר תחרות. הנמר שלנו לא רעב הוא מרוויח 60 מליארד כל שנה ולא צריך יותר.

יום שני, 9 באפריל 2012

מניות בורסה וחיש גד - איך הכל השתבש.


אני באמריקה - וכשאני באמריקה אני מדבר המון על מניות עם אנשים מאד מוכשרים שלא מבינים שום דבר חוץ מקפיטליזם. אני חושב שהצרת הראיה הזו היא פטאלית לאמריקה (כמובן שהכוונה לארצות הברית ולא לכלל יבשות אמריקה) אבל גם בישראל מתחילים לראות את השפעותיה.
אחת ההשפעות הכי מוזרות שלה היא שוק המניות. באמריקה אין דרך לחסוך או לשמור כסף מלבד הבורסה ונאמן לאמרתו של מרקס "ההוויה קובעת את התודעה" כך רואה אמריקאי ממוצע את הכסף שלו.
אני רואה בבורסה פשוט קזינו שהמרוויחים היחידים בו הם בעלי החברה ולכן אנסה להסביר כאן בפשטות את העיקרון.

כאשר חברה מנפיקה את מניותיה היא מבקשת מהציבור כסף תמורת חלק מהחברה נכון?
לא נכון!!
ברוב המקרים לא מנפיקים חלק אפקטיבי מהחברה אלא רק חלק שאין לו זכויות הצבעה!!!
ז"א שכשקונים מניות לא מקבלים חברה אלא רק ניר עמדה.
עם הנייר הזה מותר לשחק בקזינו
אבל פעמים הנייר הזה שווה כסף אמיתי:
1- כשמשוגע אחר מוכן לקנות אותו ממך.
2- כשהחברה מחליפה ידים.

רובנו לא מגיעים לאפשרות 2 לכן אתייחס רק לאפשרות 1 שהיא המקרה הכי רווח והכי מגוכח בעיני.

קנית מניות של חברת טבע - חברה טובה בעיניי ואני אפילו מכבד את מה שהם עושים (תרופות סבירות בהחלט).
והיום החלטת למכור אותן, אבל ממש היום איזה מוצר של טבע לא עבר את אחד ממבחני ה FDA וערך המניה נפל בעשרה אחוזים. אם נבחן את החברה נראה ששום דבר מערכה של טבע לא נגרע - הוצאות המבחן כבר דווחו, הכנסות התרופה עוד לא התקבלו, העובדים עובדים, המכונות חורקות, המנהלים טסים הלוך וחזור, רק הציפיות של הקזינו אחרות אבל למעשה אין בהן שום ממש ולא היה גם אתמול. האם יש סיבה שהמניה שלך תאבד מערכה? לא. האם טבע שווה באמת עשרה אחוז פחות? לא.
אז מה קרה באמת?
שום דבר.
מתקני היצור עדיין עובדים, מחזור המכירות כמו שהיה, עובדי המחקר חוקרים במרץ, המנהלים מקבלים משכורות מופרכות, אבל אתה היחיד שמרגיש מרומה. למעשה אתה היחיד שהפסיד בקזינו כי העובדים מקבלים משכורת והמניה שלך לא משפיעה עליהם כי אין לה ערך בתוך החברה ואפילו לא במאזן. המנהלים אולי ירויחו אגורה פחות אבל זה אולי גדול באטמוספירה הנוכחית.

למעשה בואו ננסה משחק מחשבתי - אם מנית טבע תפול ותתאפס או פשוט תמחק מהבורסה. מה חוץ מהמניה שלך יימחק? - שום דבר.
לא מתקני היצור, לא העובדים ולא ההנהלה המנופחת, לא הספקים ולא הקונים, לא השוק ולא אני. רק הרווח של קוני המניות.
וזו הבעיה בעיניי - אין לבורסה שום אחיזה במציאות, היא מראית עין בלבד.
אז מה המטרה של הבורסה? לקחת את הכסף שלך ולהעבירו לידי חברות המניות. כי מעשית אתה קנית מניה ונתת את הכסף לטבע בלי לקבל שום חלק בחברה.
למי זה טוב? לחברה, היא לא משלמת על הכסף ולא חייבת כלום.

זהו - אני מקווה שזה מובן - שוק המניות טוב רק לחברות ולא לכלכלה.
ומה לעשות? להכנס לשותפות אמיתית ולהשקיע בחברה אמיתית תמורת זכויות הצבעה

יום שבת, 3 במרץ 2012

לראובן יש בארנק 1,500 שקל. האם הוא יכול לקנות בזה עסק של מיליון שקל?

מכתב שכתב ניצן הורביץ וכולנו צריכים לקרוא:

שאלה: לראובן יש בארנק 1,500 שקל. האם הוא יכול לקנות בזה עסק של מיליון שקל? או נשאל את זה בצורה אחרת: יש לכם דירה ששווה מיליון שקל, ובא שמעון ורוצה לקנות אותה ב-1,500
שקל, תמכרו לו?

עוד שאלה: אתם בנק, ובא אליכם אותו ראובן עם 1,500 שקל - זה כל מה שיש לו - ומבקש מכם הלוואה של 998,500 שקל כדי לקנות את העסק או את הדירה של המיליון, תתנו לו את הכסף?

בהנחה שהתשובה שלכם לשתי השאלות היא שלילית, אז איך תקראו למישהו כזה שמצליח עם מעט מאוד כסף משלו להוציא מכם חלקים גדולים מהרכוש שלכם, ואחר כך גם לחייב אתכם לשלם לו כל חודש על השימוש ברכוש שהיה שלכם, ועכשיו הוא שלו? האם תיקראו לו קוסם, גאון, אשף פיננסי, או אולי מאחז עיניים? אז זהו, שיש לו כבר שם: טייקון. איש שחי בעושר מופלג, וכל כספו הוא שלכם, אבל אתם רק משלמים לו עוד ועוד. הוא לא סוחט אתכם, לא שודד אתכם, לא מצמיד אקדח לרקתכם בסימטה חשוכה. אתם עושים את זה באמונה שלמה, אפילו בהערצה. מדי חודש אתם מעבירים לו את הכסף. דרך חשבונות הבנק והאשראי שלכם, הפרשות הפנסיה, פרמיות הביטוח, דמי המשכנתא, המסים שלכם, התשלומים על המוצרים שאתם קונים, חשבונות הטלפון שלכם - הכל זורם אליו כי אתם אוהבים אותו.

נשמע לכם דמיוני, בלתי הגיוני, בלתי אפשרי? חושבים שאנחנו לא כאלה מטומטמים? אז הנה תראו למשל את חברת "אי.די.בי אחזקות", בשליטת דנקנר. החברה הזו מחזיקה בכלל ביטוח, כלל תעשיות (חברת כור, בין היתר), סלקום, מכתשים אגן, שופרסל, נטוויז'ן, ועוד ועוד. החברות הענקיות האלה, יחד, מגלגלות מאזן של 137 מיליארד שקל. המון כסף. ומה ההון העצמי של בעלי המניות? 209 מיליון שקל. בדיוק, אבל באמת בדיוק, כמו היחס בין 1,500 שקל של האיש מתחילת המאמר הזה, לבין המיליון שהוא רוצה. פי 666, אם אתם רוצים את היחס מול העיניים. זה נתון מדהים. באחוזים, דנקנר, בעזרת שישית האחוז, מחזיק הכל, בשיטת הפירמידה הריכוזית.

יום שישי, 7 באוקטובר 2011

אל תשאל שאלה אם אתה יודע כבר את התשובה.


השבוע ניסיתי להוציא מהלמ"ס מידע מאד בעייתי. זה כמובן מידע שכולנו שילמנו עליו ואני אפילו שיתפתי פעולה ועניתי לסוקר במשך כשעה באדיבות.
מה ביקשתי? הנה הציטוט:
האם ניתן לחשב את מדד המחירים לצרכן לפי נתוני הצריכה של כל עשירון?
אם כן האם ניתן לקבל טבלה של מדדים אלו לעשר השנים האחרונות?

הסבר:
כיוון שיש בנתוני סקר הצריכה את הצריכה הממוצעת של כל עשירון למוצרים שבמדד, האם ניתן לעשות "סל צריכה" ממוצע לעשירון ובהמשך מדד המתאים לעשירון זה

התשובה לא אחרה לבוא (כולי הערכה למנגנון הלמ"ס המספק תשובות גם אם צפויות)
הנה הציטוט:
אנחנו לא מחשבים לפי עשירון אלא רק לפי חמישון..יש בסקר הו"מ נתונים גם לפי חמישון. מדובר בפעולה טכנולוגית גדולה מאין כמוהה ואין לנו כל כוונה וגם יכולת לעשות כן

תשובה סבירה בכל קנה מידה שכן הגוף הוא גוף ממשלתי אשר מגדיר את צרכיו לפי דעתו והחליט שלא לבצע הערכה כזו.
אז למה אני כותב את כל זה כאן? כי לפני כחודש יצאו מבתיהם 450,000 איש ואמרו באופן די ברור שהמדד שלהם לא ממש מסתדר עם המדד של המדינה.
מרכז אדווה פרסם פעם את מדד העניים (מצטער כבר לא מוצא את הקישור) אבל מרכז אדווה הוא גוף פרטי המעסיק בערך 10 אנשים ולא לשכה ממשלתית.
להערכתי המדד לפי חמישונים יראה בבירור את מה שאמרו 450,00 איש. שהמדד של החמישון העליון עלה באחוז אחד או אפילו ירד ואילו יתר החמישונים ובראשם החמישון התחתון ספגו את כל עליית המדד.
נתון כזה אם יתפרסם מלישכה ממשלתית יהיה חומר נפץ מסוכן ביותר ולכן לא נקבל אותו.
נשמע קצת כמו קונספירציה אבל לא. פשוט עצלנות נטו ואי הבנה שתנאי המשחק משתנים וכדאי להצטרף אל אלו המסתכלים על החברה הישראלית כחברה ולא כמרוץ.

יום חמישי, 31 במרץ 2011

מי חייב לי 10 ש"ח


מאמר מעצבן במיוחד היה היום בממון. המאמר על עשירי הארץ וכמה משכורת הם לקחו הביתה מאיתנו.
אני לא סתם כותב מאיתנו כי ברור שהם לא לקחו את זה מייצור או מעבודה קשה. לא היתה שם אפילו חברה אחת שמייצרת מוצרים או מאכילה אנשים ברשימת המנכ"לים הללו.
אבל מה שעיצבן אותי במיוחד היה שם אחד שאני בקשר הדוק איתו. השם הוא פרטנר. בעוונותי אני אחראי על 160 טלפונים של חברי הקיבוץ שלי., האיש שמאחורי השם "דוד אבנר" הרוויח השנה בלבד 16 מליון וקצת. כן כן 16 מליון ועודף. מהעודף יכולות 4 משפחות לחיות נהדר ו8 משפחות יכולות להגיע לקו העוני. אבל זה רק מהעודף.
מה שמטריד אותי כאן הוא שהאיש דחף את ידו לכיס שלי וקיבל ממני 10 ש"ח לשנה. נשמע מעט נכון? אבל גם לעוד בערך 1.5 מליון אנשים הוא עשה בדיוק את אותו התרגיל. מכל הקיבוץ הוא קיבל 1600 ש"ח.
נניח שהיה מבקש רק חצי שקל האם חלקו היה נגרע? האם 62 אלף ש"ח לחודש היו משאירים אותו עני?
מה מביא אדם לחשוב שיש לו זכות להרוויח 157 שנות עבודה של שכיר בשנה אחת?
עד היום חשבתי שזה הון בלתי אחראי. מהיום אקרא לזה רעפיטליזם או באנגלית Rape'italism.
עד היום הצעתי רק שיוטל מס הכנסה של 90% על הכנסה מעל 50 אלף שח, מהיום אני חושב שמשכורת כזו מצדיקה הכרזה על עבירה על החוק.

יום רביעי, 21 באפריל 2010

מס הכנסה על הון לא אחראי



ברשימה קודמת התייחסתי למצבת מס ההכנסה של ארה"ב.ובכן כתב חכם הציב את מצבת החובות של ארה"ב ליד מצב המס והנה מה שיצא:
לא נראה לי שיש מה להוסיף על הגרף הזה.

יום שישי, 10 באפריל 2009

מחשבות על מסים ומטרות המדינה

בעקבות הפוסט הקודם חשבתי קצת על מטרות המדינה ועל השיטות להשגת מטרות אלו. כשחשבתי על מטרות המדינה, ניסיתי להגדירן כ"השגת וקידום מטרות הפרטים המקיימים את המדינה לפי פירמידת הצרכים של אברהם מאסלו". ניסוח כזה מאיר את מדינת ישראל באור חיוור מאד ונדרשתי להבנה מה מקור החיוורון הזה ומהיכן ניתן להאיר את המצב. כבר זמן רב ברור לי שרמת אי השוויון בין האוכלוסיות המרכיבות את המדינה היא הגורם הבעיתי ביותר בליקוי המאורות שלנו והמאמר הקודם הבהיר במקצת מניין יכול לבוא ניצוץ אור.

בכדי להפחית את רמת אי השוויון נדרשים כמה וכמה מאמצים. פיתוח אוכלוסיות חלשות, הקטנת ההון ה"בלתי אחראי" הנתון בידי האוכלוסיות חזקות, פיתוח הון מידע אמית ועוד ועוד. מה שקרץ לי מתוך המאמר על מצב מס הכנסה הוא שמס ההכנסה הוא האמצעי הקל ביותר להעביר הון בלתי אחראי לידי הציבור. אם נניח לרגע שהממשלה אכן תפעל לפי הגדרתי את מטרתה אזי העברת הון כזו לידי הממשלה תפנה אותו מידית אל פיתוח סולם הצרכים.
המסקנה הקצרה והברורה ממאמר זה היא שצריך להוסיף למס הכנסה עוד שתיים או שלוש מדרגות אשר בגובה הכנסה מסוים יגיעו לתשעים אחוז. הכנסה כזו צריכה להיות הכנסה שמעליה ההון נהיה בלתי אחראי ומופנה למשל לקניית גושי בניינים ברוסיה.

כמו שאדם חכם פעם אמר - למשרת מנהל יש יותר מועמדים מלמשרת מנקה הרחוב, אז למה משכורתו של המנהל גבוהה יותר?
התשובה טמונה ביכולתו של המנהל לחלק את הכסף מעצם הגדרת החברה הקפיטליסטית כגוף היררכי. מס הכנסה גבוה מגביל יכולת זו מגביר את שיוויוניות החברה לפחות במקצת.
 
Locations of visitors to this page