העצים והיער

האם תבנית נוף המולדת משנה את התיחסותך אל העולם? אני מתכון לנוף האמיתי הפיזי החי מתחת לרגליך ומסביבך? ובכן אני חושב שמצאתי הבדל אמיתי בתפיסת העולם בין אזרחי ארה"ב לאזרחי ישראל והוא נובע מהנוף שהם רואים כל יום מחלונם.
כשאתה מטייל ביערות ישראל העצים אינם צפופים מאד ולרוב אפשר לראות למרחק רב מסביב. אבל אם יצא לכם פעם לנסות לטייל ביער אמריקאי הבחנתם בוודאי כי מיד עם הכניסה אל היער כל הסובב אותכם נעלם ואתם בעולם שונה לחלוטין עד כי קל מאד לאבד את דרכך בעולם סבוך זה.
אני חושב שזה מסביר את הגישה הישראלית שגם אם תעשה משהו בהחבא - לבסוף הוא יתגלה. לעומת התפיסה האמריקאית המעודדת תאוריות קונספירציה.
אם מילדותך הבנת שמאחורי היער (1,2,3...) אפשר להסתיר המון דברים - ואני מדבר על בסיסי צבא, מטוסים ואפילו חיזרים, אז אפשר להסתיר גם דברים רעים. לעומת זאת אם כשגדלת ראית מאחורי היער את כל אלו כאילו שהיער הוא רק גדר דקורטיבית ואפילו כשנסעת ליד הכור של דימונה (המתקן החשאי ביותר בישראל?) יכולת לראות אותו ולהבין מה יש שם. אז תפיסת הסוד שלך משתנה. האם תפיסה זו הביאה את אזרחי ארה"ב ליצירת המושג שקיפות בשלטון ובניהול ענייניהם, וליצירת ערכת חוקים מקיפה
ומדוייקת?
האם התפיסה הישראלית כי קשה להסתיר מובילה אותנו לייצירת מערכת צבאית המנסה להסתיר?
אני מתחיל גם להבין את הבעיה שיש לבדואים עם שתילת עצים ליד בתיהם.

איך לפרק קיבוץ בלי יצר הרע

ברשימה קודמת התייחסתי לבעיית הקיבוץ המתחדש והסברתי מה רע בפירוק קיבוצים כמו שראיתי שנעשה בקיבוצים רבים. רצה המקרה ופגשתי השבוע חבר קיבוץ מגל שהסביר לי איך פרקו את קיבוצו. אני קורא לזה פירוק ויסלחו לי חברי מגל אם הם מרגישים חברי קיבוץ עדיין.
השיטה היא בסה"כ פשוטה ולא אכנס לפרטי הפרטים כי רובם לא ידועים לי אך אנסה להסביר את ההגיון ולמה הוא נראה לי סביר.
בשלב הראשון ניסו להשוות כלכלית את כל חברי האגודה ז"א ניסו לחשב כמה היה עולה להחזיק כל חבר עד פרישתו. הוסיפו לערך על כל ילד צעיר והורידו על כל ילד שבגר כי הלא כול החבדים היו נושאים בנטל גידול הילדים. חישבו חתונות, בר מצוות וכו'. שייכו בית לחבר ועדכנו את ערכו ובכך קיבלו אינדקס נכסי החבר. את כל זה השוו בין החברים והאגודה החזירה למי שחסר ולקחה ממי שבעודף. עד כאן התחייבויות.
בשלב שני חלקו את הנכסים. כאן חילקו את כל אמצעי הייצור לפי וותק של חברים בלבד ולמעשה הפכו את האגודה לחברת מניות. השאירו 25% לאגודה למצטרפים חדשים וכמניית זהב.
מה שקרה הוא שלמעשה מכרו את הקיבוץ לבעליו. אני מרגיש שזה הגיון סביר ועושה צדק עם בעלי הזכויות בהון האגודה השיתופית. יותר מזה אני חייב לציין שיש פה מן הייצר הטוב בכך שבעת החלוקה בעלי הכח לא השאירו את משאבי היצור כהון באגודה ובזאת למעשה חילקו באמת את שוויו של הקיבוץ בין בעליו.