אידיאולוגיה קיבוצית בראי התקפה ארסית

קראתי את מאמרו של ניר מאיר ואני חושב שניר צודק. טיעוניו כתובים יפה ועונים על טיעוני הכותבים היטב. ניר רהוט ובטוח בעצמו אבל איכשהו זה לא מספיק. הסיבה האמיתית שבגללה התנועה הקיבוצית סובלת התקפות כ"כ ארסיות היא אידיאולוגית. זו תנועה המוכיחה הלכה למעשה כי שותפות ובמידה רבה גם שוויון בין בני אדם היא דרך טובה יותר לקיים את החברה האנושית. שותפות כזו היא מעשה חתרני השואף למגר את הסדר החברתי הקיים (הקפיטליסטי והנשען על רווח מעבודתו של האחר). לא הייתי מיחס לכותבים יותר ממה שכתבו. אין בהם אמפטיה או הבנה לחיי אחרים ולדרך חייהם. הכותבים יכלו לכתוב כך גם על החרדים או ערבים או על שבט הטוטסי אך באף אחד מהמקרים החברה שעליה יכתבו אינה איום אידיאולוגי אמיתי על דרך חייהם. הקיבוץ מאיים על פריבילגיות אחרות אותן המאמר מסתיר כמו הפריבילגיה לקחת חלק מפרי עבודתו של אדם אחר לעצמך. אני מציע להבא להתייחס לכל תוקף על בסיס אידיאולוגי ולא לנסות לענות לטיעון לגופו.