בעקבות כמה ארועים בזמן האחרון נובטת בי ההכרה שהמפסידים העיקריים מהפרטה של קיבוץ הם המבוגרים. רוב חייהם הם השקיעו בייצור ההון של קיבוצם אך בהגיעם לשנותיהם הפחות פרודוקטיביות עובר הקיבוץ שינוי שבעתיו אין ביכולתם לממש את ההון הזה לחיים נוחים. ההון ממומש לייצור משכורות גבוהות למנהלנים ולפעמים נמכר ההון במחיר זול (הפרטת ענף) והופך מענף ייצרני להון השקעה שאינו ניתן למימוש כפנסיה.
הנחת היסוד של אנשים אלו היתה שבערוב ימיהם יהנו מפירות עמלם בדמות קיבוץ יצרני שיאפשר רמת חיים שווה וסבירה לכל חבריו אך במציאות מחולקת התשואה על ההון שצברו בצורה לא שיוויונית ובכך מקטינים את חלקם בהון שהוא שלהם בדין.
ברשימה קודמת ראיתי מודל קיים של הפרטה המונע את הבעיות הללו.
