מאמר מעצבן במיוחד היה היום בממון. המאמר על עשירי הארץ וכמה משכורת הם לקחו הביתה מאיתנו.
אני לא סתם כותב מאיתנו כי ברור שהם לא לקחו את זה מייצור או מעבודה קשה. לא היתה שם אפילו חברה אחת שמייצרת מוצרים או מאכילה אנשים ברשימת המנכ"לים הללו.
אבל מה שעיצבן אותי במיוחד היה שם אחד שאני בקשר הדוק איתו. השם הוא פרטנר. בעוונותי אני אחראי על 160 טלפונים של חברי הקיבוץ שלי., האיש שמאחורי השם "דוד אבנר" הרוויח השנה בלבד 16 מליון וקצת. כן כן 16 מליון ועודף. מהעודף יכולות 4 משפחות לחיות נהדר ו8 משפחות יכולות להגיע לקו העוני. אבל זה רק מהעודף.
מה שמטריד אותי כאן הוא שהאיש דחף את ידו לכיס שלי וקיבל ממני 10 ש"ח לשנה. נשמע מעט נכון? אבל גם לעוד בערך 1.5 מליון אנשים הוא עשה בדיוק את אותו התרגיל. מכל הקיבוץ הוא קיבל 1600 ש"ח.
נניח שהיה מבקש רק חצי שקל האם חלקו היה נגרע? האם 62 אלף ש"ח לחודש היו משאירים אותו עני?
מה מביא אדם לחשוב שיש לו זכות להרוויח 157 שנות עבודה של שכיר בשנה אחת?
עד היום חשבתי שזה הון בלתי אחראי. מהיום אקרא לזה רעפיטליזם או באנגלית Rape'italism.
עד היום הצעתי רק שיוטל מס הכנסה של 90% על הכנסה מעל 50 אלף שח, מהיום אני חושב שמשכורת כזו מצדיקה הכרזה על עבירה על החוק.
