מחשבות על מסים ומטרות המדינה

בעקבות הפוסט הקודם חשבתי קצת על מטרות המדינה ועל השיטות להשגת מטרות אלו. כשחשבתי על מטרות המדינה, ניסיתי להגדירן כ"השגת וקידום מטרות הפרטים המקיימים את המדינה לפי פירמידת הצרכים של אברהם מאסלו". ניסוח כזה מאיר את מדינת ישראל באור חיוור מאד ונדרשתי להבנה מה מקור החיוורון הזה ומהיכן ניתן להאיר את המצב. כבר זמן רב ברור לי שרמת אי השוויון בין האוכלוסיות המרכיבות את המדינה היא הגורם הבעיתי ביותר בליקוי המאורות שלנו והמאמר הקודם הבהיר במקצת מניין יכול לבוא ניצוץ אור.

בכדי להפחית את רמת אי השוויון נדרשים כמה וכמה מאמצים. פיתוח אוכלוסיות חלשות, הקטנת ההון ה"בלתי אחראי" הנתון בידי האוכלוסיות חזקות, פיתוח הון מידע אמית ועוד ועוד. מה שקרץ לי מתוך המאמר על מצב מס הכנסה הוא שמס ההכנסה הוא האמצעי הקל ביותר להעביר הון בלתי אחראי לידי הציבור. אם נניח לרגע שהממשלה אכן תפעל לפי הגדרתי את מטרתה אזי העברת הון כזו לידי הממשלה תפנה אותו מידית אל פיתוח סולם הצרכים.
המסקנה הקצרה והברורה ממאמר זה היא שצריך להוסיף למס הכנסה עוד שתיים או שלוש מדרגות אשר בגובה הכנסה מסוים יגיעו לתשעים אחוז. הכנסה כזו צריכה להיות הכנסה שמעליה ההון נהיה בלתי אחראי ומופנה למשל לקניית גושי בניינים ברוסיה.

כמו שאדם חכם פעם אמר - למשרת מנהל יש יותר מועמדים מלמשרת מנקה הרחוב, אז למה משכורתו של המנהל גבוהה יותר?
התשובה טמונה ביכולתו של המנהל לחלק את הכסף מעצם הגדרת החברה הקפיטליסטית כגוף היררכי. מס הכנסה גבוה מגביל יכולת זו מגביר את שיוויוניות החברה לפחות במקצת.