במאמר עתיק על מהות הקיבוץ ציינתי שההגדרה לתרבות כ"ציפוי הדק הזה על טבע האדם" מאוד מעניינת ונותנת מקום לדיון על מה תרבותי ומה לא. אורי כץ במאמר מעניין על ספר חדש כופר בהגדרה זו. ההנחה בספר היא כי יש שונות חברתית ותרבותית בהגדרה מהם הערכים המניעים בני אדם וכי זה ההבדל בין חברות מערביות למזרחיות ואף יותר זו הבעיה בהבנתם של השמאלנים את הימנים. אני שמח תמיד לבחון את השקפותי ולכן קראתי את המאמר בעניין וניסיתי להתחקות אחרי ההגיון והרגש העומדים בבסיסו. הספר מפרט 6 מניעים המרכיבים את בסיס ההבנה או ההנעה של אדם בעולם ואלו הם:
1. ההגנה על אחרים (תרגום לא מושלם של המילה care) לעומת גרימת נזק
2. הוגנות לעומת רמאות
3. חופש לעומת דיכוי
4. נאמנות לקבוצה לעומת בגידה
5. סמכות וכבוד במסגרת מדרג חברתי
6. טוהרה וקדושה
(ציטוט מהמאמר - לדאבוני לא קראתי את הספר אבל מטרת המאמר להתעמת עם הרעיון של אורי כץ)
כשמאלני וקיבוצניק נדהמתי לראות את הרשימה הזו כבסיס למערכת שלמה של הנחות וניסיתי להבין מה גרם לי לראות ברשימה שיקוץ שכזה שכן מטרת המאמר היתה להראות לי שלאחרים יש צורת חשיבה אחרת. ובכן הנה המסקנה. ההבדל בין 1,2,3 ל 4,5,6 הוא המושג הומניזם. אם נדמה את התרבות האנושית לבצל אז היא מתחילה לצמוח מהשיתוף הכי בסיסי של משפחה ושבט. ההומניזם (כמעט הקליפה האחרונה) מאפשר להפוך את המין האנושי כולו למשפחה אחת ואינו מאפשר לאף פרט להתעלם מצרותיו של פרט אחר. ברגע המצאתו הפך המין האנושי לתרבותי הרבה יותר בעיני ואת העולם למקום טוב יותר וזו מטרתה של התרבות (כנראה שגם כאן חלוקות דעותינו). אורי מסביר את התורה כאילו כל הסעיפים שווים בתרבותיותם. שמאלנים פשוט לא מסכימים איתו. הסעיפים הראשונים פשוט יותר מתקדמים בהפשטה ובהאחדה של התרבות האנושית הם מבטלים מחיצות ורואים בערך של כל אדם את המטרה. אורי ממשיך לחפש הצדקה לתרבות של כלכלה ליברטאנית במקומות בהם התרבות לא מתקדמת.
. אורי משתמש בטיעון כלכלי כדי לומר שהוספת שכבות אלו היא ברכה לבטלה והופכת את החברה למפוצלת יותר. ובכן מה שמטריד אותי כל כך במאמר הוא היכולת להתעלם מהתפתחות הפילוסופיה והאמפתיה המגולמת במושגים 1,2,3 והנכונות להתדרדר למקורות "טבע האדם" המגולמים בסעיפים 4,5,6 . ואם תקראו לי בשל כך שמאלן אראה בזאת מחמאה
1. ההגנה על אחרים (תרגום לא מושלם של המילה care) לעומת גרימת נזק
2. הוגנות לעומת רמאות
3. חופש לעומת דיכוי
4. נאמנות לקבוצה לעומת בגידה
5. סמכות וכבוד במסגרת מדרג חברתי
6. טוהרה וקדושה
(ציטוט מהמאמר - לדאבוני לא קראתי את הספר אבל מטרת המאמר להתעמת עם הרעיון של אורי כץ)
כשמאלני וקיבוצניק נדהמתי לראות את הרשימה הזו כבסיס למערכת שלמה של הנחות וניסיתי להבין מה גרם לי לראות ברשימה שיקוץ שכזה שכן מטרת המאמר היתה להראות לי שלאחרים יש צורת חשיבה אחרת. ובכן הנה המסקנה. ההבדל בין 1,2,3 ל 4,5,6 הוא המושג הומניזם. אם נדמה את התרבות האנושית לבצל אז היא מתחילה לצמוח מהשיתוף הכי בסיסי של משפחה ושבט. ההומניזם (כמעט הקליפה האחרונה) מאפשר להפוך את המין האנושי כולו למשפחה אחת ואינו מאפשר לאף פרט להתעלם מצרותיו של פרט אחר. ברגע המצאתו הפך המין האנושי לתרבותי הרבה יותר בעיני ואת העולם למקום טוב יותר וזו מטרתה של התרבות (כנראה שגם כאן חלוקות דעותינו). אורי מסביר את התורה כאילו כל הסעיפים שווים בתרבותיותם. שמאלנים פשוט לא מסכימים איתו. הסעיפים הראשונים פשוט יותר מתקדמים בהפשטה ובהאחדה של התרבות האנושית הם מבטלים מחיצות ורואים בערך של כל אדם את המטרה. אורי ממשיך לחפש הצדקה לתרבות של כלכלה ליברטאנית במקומות בהם התרבות לא מתקדמת.
. אורי משתמש בטיעון כלכלי כדי לומר שהוספת שכבות אלו היא ברכה לבטלה והופכת את החברה למפוצלת יותר. ובכן מה שמטריד אותי כל כך במאמר הוא היכולת להתעלם מהתפתחות הפילוסופיה והאמפתיה המגולמת במושגים 1,2,3 והנכונות להתדרדר למקורות "טבע האדם" המגולמים בסעיפים 4,5,6 . ואם תקראו לי בשל כך שמאלן אראה בזאת מחמאה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה