יום שבת, 28 במאי 2011

הציפוי הדק של התרבות - בראי הקיבוצי


בכל פעם שאני קורא מאמר על הפרטת הקיבוצים מופיע במודגש או ברקע המושג "טבע האדם". מושג שהמינוח היחיד העובר בראשי לגביו הוא מגעיל. האם טבע האדם היה באושוויץ או שטבע האדם חי וקיים בנווה שלום. האם סרברניצה או אוסלו. כל המונחים הללו שייכים לטבע האדם. אני רוצה לראות את האדם במונחי תרבותו. לא מצאתי מי הגדיר את התרבות כ"ציפוי דק של טוב מעל החייתיות שבאדם". כשמביטים על כל פעילויות האדם דרך המראה הזו רואים היכן התרבות משגשגת והיכן היא כושלת. ערי האדם והטכנולוגיה הן ביטוי של עובי רב ביותר לציפוי. המטמתיקה, הריקוד והשירה רוב המעשים הטובים הם הציפוי הזה משמעל "טבע האדם". וכאן נדבר על הטיעון שלי בדבר התרבותיות של הקיבוץ. כל האיזמים הגדולים הם נסיון להסביר ולתת כיוון לעיבוי ציפוי התרבות. הקיבוץ הוא ניסיון מרהיב כזה. הנסיון להיפתר או להדחיק את הצרכים החייתיים של להחזיק יותר ממה שאני שווה או ש"מגיע" לי. הנסיון לתת לחלש ולאפשר לחלש למצות את כוחו, אלו הם האבני היסוד של הרעיון הפילוסופי שמתחת לקיבוץ וזהו הבסיס להתנגדות הקיבוץ ל"טבע האדם". הכשרת הפרטת הקיבוץ בשימוש במושג "טבע האדם" היא בעצם אמירה שהקידמה התרבותית הזו גדולה עלינו. שלא תבינו לא נכון אני לא חושב שקיבוץ הוא הדרך היחידה להיות תרבותי, יותר מזה אני לא חושב שתושבי ערים אינם תרבותיים אלא שהחתירה לתרבות גבוהה יותר בקיבוץ היא חתירה אמיתית בכיוון מעניין. זהו לא הכיוון היחיד אליו מתפתחת התרבות האנושית אך כרגע בכיוון הזה מתרחשת נסיגה גדולה וחבל.

יום שבת, 14 במאי 2011

מה אפשר לעשות עם שטח? או למה לא אפריקה?



הסתכלו על המפה הזו - אל תחשבו אפילו שהייחסים לא נכונים. זה הגודל האמיתי של אפריקה! אז למה חיים בה רק 800 מליון אנשים בערך והם מייצרים כ"כ מעט? זו לדעתי השאלה הכי מעניינת בכל המדע כיום אבל אני לא חושב שנעשה עליה הרבה מחקר.

יום חמישי, 28 באפריל 2011

ארצות הברית פושטת רגל


בארה"ב נסגר כנראה פרויקט המחקר למציאת אינטליגנציה חוצנית
זה פשוט חבל. הפרויקט ייצר מגוון טכנולוגיות מדהימות שהחזירו למין האנושי את עלותו כבר עשרות פעמים אבל כרגיל אמריקה נעשית חרדית ורעפיטליסטית והמין האנושי מפסיד.
למשל הדוגמא של סטי בבית שהפכנה למערכת החישוב המבוזר הגדולה ביותר בעולם המעבדת מידע כמו מחשבי על אצלך בבית כאשר המחשב שלך לא פעיל וסתם מבזבז חשמל. המערכת הזו מחשבת עוד עשרות פרויקטים היום.
וכל זה כי חסרים 7 מליון דולר. להציל את הבנקים היו להם מליון מליונים (כתבתי כך שנבין את המספר כי הוא בלתי נתפס) אז מה עם הפרויקט המדעי המגלם תקווה אמיתית לרב תרבותיות ביקום? לזה אין כסף.
רעפיטליזם במיטבו.
חבל

יום שבת, 23 באפריל 2011

אז כמה כח אטומי (ולא בפצצות) באמת מסוכן?


כשמדברים על אלטרנטיות לאנרגיה תמיד משמיצים את האנרגיה הגרעינית כמסוכנת למין האנושי. אני מבין את הטיעון והרבה זמן מחפש עד כמה היא אכן מסוכנת.
היום מצאתי קצת סטטיסטיקה ורציתי לשתף אתכם בה.


Death Rate (deaths per TWh)

Coal – world average --------------- 161 (26% of world energy, 50% of electricity)
Coal – China ----------------------- 278
Coal – USA ------------------------- 15
Oil -------------------------------- 36 (36% of world energy)
Natural Gas ------------------------ 4 (21% of world energy)
Biofuel/Biomass -------------------- 12
Peat ------------------------------- 12
Solar (rooftop) -------------------- 0.44 (less than 0.1% of world energy)
Wind ------------------------------- 0.15 (less than 1% of world energy)
Hydro ------------------------------ 0.10 (europe death rate, 2.2% of world energy)
Hydro - world including Banqiao) --- 1.4 (about 2500 TWh/yr and 171,000 Banqiao dead)
Nuclear ---------------------------- 0.04 (5.9% of world energy)


זהו סיכום של מיתות לטרה וואט שעה לכל צורת ייצור אנרגיה

אכן הצורות הירוקות של ייצור אנרגיה מאד נמוך בטבלה אך בתחתית הטבלה מונח המטמון.
ואם נפעיל גם את ייצור האנרגיה מתוריום עוד נשתפר.

יום שבת, 16 באפריל 2011

בסיס פילוסופי לתפיסת המס


בעקבות הבלוג הקודם השתתפתי בכמה שיחות עם אנשים שאני מעריך.
מה שראיתי הוא שמרבית האנשים אינם מבינים את הבסיס הפילוסופי עליו בנויה החברה שלהם ואת ההשפעות הפילוסופיות המנווטות את העולם בימינו. אנסה לקצר את תולדות הפילוסופיה כדי להסביר איך זה קשור למס.
כל הדיון הזה יהיה נגוע בהכללות קשות וברדידות אך אני מקווה שהוא יעזור להבין את הבסיס הפילוסופי לבעיות עליהן אני מדבר בבלוג (בעיקר בעניינני המס).

בעיקרון בבסיס החברתי שלנו קיים מתח בין שתי צורות חשיבה, השאלה האם יצר האדם טוב או רע מנעוריו היא המפלגת את החברה ומגדירה את הבסיס הפילוסופי לכל האיזמים שאנו מכירים.

נתחיל מהצד הרע:
- טוטאליטריזם בו המדינה והמנהיג הם אלו היודעים מה טוב ולכן מדכאים את היצר הרע ומנווטים את האדם אל הטוב.
- קפיטליזם בו ההון הוא הגדרת הטוב והשאיפה אליו היא המניעה את האדם ה"טוב" עם ועל חשבון אחרים.
- ניהיליזם בו ההנאה של היחיד היא החשובה והיא משתלבת בהנאת הרבים.
- הומניזם ובנו הסוציאליזם בו ערך האדם הוא המגדיר את הטוב וערך החברה הוא כערך סכום החברים בה.
- קומוניזם בו ערך האדם נקבע ע"י ערך החברה בה הוא חבר.
ועוד כמה איזמים שלא נסקור.

כמו שהזהרתי זו הגדרה קצרה ולא אחראית אבל היא תעזור לנו לבחון כמה צדדים של המס ואיזה איזם הוא בא לשרת.

המדינה של היום שהיא ישות טריטוריאלית (מוגדרת לפי שטח) הבאה לשרת את רווחת תושביה (הגדרה קצרה ולא מדוייקת). המדינה גובה מיסים כדי לשרת את מטרת האיזמים השונים. חלוקת "שלל" המס מתבצעת על בסיס נסיון לשרת את כל האיזמים לפי מספר האנשים התומכים בהם(דמוקרטיה).

נבחן את המע"מ כדי להבין איך הוא משרת כמה איזמים:
במדינה טוטליטרית המע"מ הינו דרך פשוטה לגבות כסף לטובת המדינה.
במדינה קפיטליסטית הוא משמש דרך להעביר כסף מהעניים לעשירים כיוון שהוא מהווה אחוז גבוה יותר במיסי העניים מבמיסי העשירים.
הניהילסטים אינם מקימים מדינה כי היא מפריעה להינות.
הסוציאליסטים כמובן מתנגדים לגביה על בסיס הון או קניה ולכן מתנגדים למע"מ כצורת גיוס הון לצרכי המדינה.
הקומוניסטים מתנגדים למע"מ מאותן הסיבות של הסוציאליסטים אך במדינה קומוניסטית תאורטית המע"מ הוא מס שיוויוני ולכן סביר.

לעומתו מס הכנסה הוא מס סוציאליסטי בהגדרתו המיועד להעביר יותר הון מה עשירים אל קופת המדינה.
כאשר אני ממסה לבחון את פעולות הממשלה השיטה שלי היא לבחון איך כל פעולה משרתת איזם מסוים ולא איך הפעולה משרתת את המדינה. כיוון שהמדינה היא סכום האיזמים המרכיבים אותה יש לבחון אותה כך כדי להבין את הפוליטיקה.

ועוד כמה דוגמאות:
- הממשלה מבקשת לאפשר לרופאים לבצע יותר פעולות פרטיות בבתי החולים. לכאורה הנגשה של הפעילות הפרטית לאזרח אך למעשה שימוש של יחידים (קפיטליסטים) באמצעי השירות של המדינה לייצירת רווח אישי. פעולה קפיטליסטית מדוייקת וחדה של העברת הון המדינה לידי היחיד ולא לטובת כלל אזרחיה. כאן זה לא מס אך למעשה זו פגיעה מיידית בשימוש היעיל במיסים לטובת האינטרסט הקפיטליסטי.
- מס הקניה בוטל כמעט כולו אך עדיין מופעל בכמה מקומות. מס זה הוא אינטרס מידי של הקפיטליזם שכן ערכו גבוה יותר (אחוזים) אצל הקונה העני מאצל העשיר בשל התפלגות הקניות.

בקצרה המיסים נוטים לפי האיזמים אותם הם אמורים לשרת. ככל שמעמיקים יותר בהקריאת ספר המיסים רואים יותר את האיזמים מטים את הכך לכאן ולכאן.
ככל שהמס יותר פרוגרסיבי, יותר סוציאליסטים יתמכו בו ואילו במיסים רגרסיביים (שהקפיטליסטים נוטים לקרוא להם ניטרליים) יתמכו יותר קפיטליסטים.

לכן מהיום כאשר אבחן פעולות ממשלה אבדוק אותן לפי איזה איזם הן משרתות.

יום חמישי, 31 במרץ 2011

מי חייב לי 10 ש"ח


מאמר מעצבן במיוחד היה היום בממון. המאמר על עשירי הארץ וכמה משכורת הם לקחו הביתה מאיתנו.
אני לא סתם כותב מאיתנו כי ברור שהם לא לקחו את זה מייצור או מעבודה קשה. לא היתה שם אפילו חברה אחת שמייצרת מוצרים או מאכילה אנשים ברשימת המנכ"לים הללו.
אבל מה שעיצבן אותי במיוחד היה שם אחד שאני בקשר הדוק איתו. השם הוא פרטנר. בעוונותי אני אחראי על 160 טלפונים של חברי הקיבוץ שלי., האיש שמאחורי השם "דוד אבנר" הרוויח השנה בלבד 16 מליון וקצת. כן כן 16 מליון ועודף. מהעודף יכולות 4 משפחות לחיות נהדר ו8 משפחות יכולות להגיע לקו העוני. אבל זה רק מהעודף.
מה שמטריד אותי כאן הוא שהאיש דחף את ידו לכיס שלי וקיבל ממני 10 ש"ח לשנה. נשמע מעט נכון? אבל גם לעוד בערך 1.5 מליון אנשים הוא עשה בדיוק את אותו התרגיל. מכל הקיבוץ הוא קיבל 1600 ש"ח.
נניח שהיה מבקש רק חצי שקל האם חלקו היה נגרע? האם 62 אלף ש"ח לחודש היו משאירים אותו עני?
מה מביא אדם לחשוב שיש לו זכות להרוויח 157 שנות עבודה של שכיר בשנה אחת?
עד היום חשבתי שזה הון בלתי אחראי. מהיום אקרא לזה רעפיטליזם או באנגלית Rape'italism.
עד היום הצעתי רק שיוטל מס הכנסה של 90% על הכנסה מעל 50 אלף שח, מהיום אני חושב שמשכורת כזו מצדיקה הכרזה על עבירה על החוק.

יום ראשון, 7 בנובמבר 2010

זן ואמנות אחזקת האופנוע - אמנות ומדע מוסברים יחד.


זן ואמנות אחזקת האופנוע הוא אחד הספרים האהובים עלי. בסרטון שצירפתי מציגה אסטרונאוטית שחורה את תחינתה לאותה הארה בדיוק. לחיבור בין המדע לאמנות.


מובן שהדרך להשיג את החיבור בין שתי הקטגוריות ארוכה אך משיטוט קטן באינטרנט שמתי לב שרוב האנשים שכחו לקרוא את הספר עד סופו.
אז הנה קיצור משלי:
משפט המפתח שלי הוא - מה שטוב, פידרוס. ומה שאינו טוב האם צריכים אנו מישהו שילמדנו?
הרעיון שעומד מאחורי המשפט הזה הוא שהאמת אינה אמת המידה היחידה, ואין אמת יחידה. טענתו של פידרוס היא שהמצאת האמת ע"י אריסטו היא שחוללה את מהפכת המדע בכך שיצרה מיתודה בה אפשר להוכיח ע"י תצפיות אמת יחידה. אך בכך למעשה הפסקנו לבדוק במה יש איכות. ברור שבאמת יש איכות אך איכות נמצאת גם במקומות אחרים אותם לא ניתן או שקשה יותר למדוד (אמנות היא כמובן המקרה הקיצוני ביותר) במשך כל הספר בונה פירסיג את המסד שממנו תובן התזה שלו וכשהוא גומר להסביר את התזה הוא משתחרר מרוח הרפאים של עברו ומצליח להשלים בין אחזקת האופנוע שלו לבין הזן שבאופנוע. שניהם בנויים על איכות הבניה והתחזוקה של האופנוע ועל מצב הרוח של הרוכב.
 
Locations of visitors to this page